אור ברסלב
ארץ חיים חלק אבן העזר › סימן סו

ארץ חיים· רבי חיים סתהון

חלק אבן העזר · סימן סו

סימן סה

ס"ו ס"א עי' רמב"ם פ"ד מהלכות יבום הלכה ל"ג ותשב"ץ ח"ג סי' שיא ובנימין זאב סי' ן' ובספר חופת חתנים להרב מהר"ר רפאל מילדולה סי' ה' נוסח הכתובה הנהוג בין הספרדים ופירושו. ועי' תשו' מהר"מ מינץ סי' ק"ט ולבוש סי' זה ונחלת שבעה סי' י"ב הנוסח הנהוג בין האשכנזים ופירושו והנני מעתיק הנוסח הנהוג פה עיה"ק צפת ת"ו בין הספרדים. והוא העתק מכתובה ישנה משנת התקצ"ג. בששי בשבת ארבעה ימים לחודש תמוז שנת חמשת אלפים וחמש מאות ותשעים ושלש לבריאת עילם למנין שאנו מנין כאן בעיה"ק צפת תוב"ב דעל נהר דולבאי יתבא וממימי מעינות מסתפקא. איך החתן פב"פ אמר להאי כלתא בתולתא דא פב"פ הוי לי לאינתו כדת משה וישראל. ואנא בסייעתא דשמיא אפלח ואוקיר ואזון ואפרנס ואכלכל ואסובר ואכסה יתיכי כהלכת גוברין יהודאין דפלחין ומוקרין וזנין ומפרנסין ומכלכלין ומסוברין ומכסין ית נשיהון בקושטא. ויהיבנא ליכי מוהר בתולייכי כסף זוזי מאתן דחזו ליכי. ועלי מזונייכי וכסותייכי וסיפוקייכי ומנדע יתיכי כאורח כל ארעא. וצביאת כלתא בתולתא דא והות ליה לאינתו כדת משה וישראל. ודא נדוניא דהנעלת ליה כלתא דא מבית אביה ואמה בין בגדים ומלבושים ותכשיטים ושימושי ערסא סך כו"כ גרוש. וצבי חתנא דנא והוסיף לה מדיליה תוספת על עיקר כתובתה סך כו"כ גרוש. נמצא סך הכל בין נדוניא ותוספת על עיקר כתובתה סך כו"כ גרוש בר ממאתן זוזי דחזו לה. והודה החתן הנזכר איך קיבלם ועלו ובאו לידו ורשותו והעלם על עצמו כנכסי א ברזל שאם שאם פיחתו פיחתו לו ואם הותירו הותירו לו. וכך אמר לנא חתנא דנא. אחריות וחומר וחיזק שטר כתובה נדוניא ותוספת האילין קבילית עלי ועל ירתאי בתראי ועל כל שפר ארג נכסין וקנינין דאית לי תחות כל שמיא מקרקעי ואגבן מטלטלי דקנאי ודאקנה כולהון יהון אחראין וערבאין ומשועבדין להתפרעא מנהון שטר כתובה נדוניא ותוספת האילין ואפילו מגלימא דאכתפאי. בחיי ובתר חיי. כאחריות וחומר וחוזק כל שטרי כתובות נדוניות ותוספאות הכשרים דנהיגי בישרא העשויין כהוגן וכתקנת חז"ל. התנאים שהתנו ביניהם החתן והכלה הנזכרים. כולם שרירים וקיימים עשויים באמת וישר כתנאי בני גוב"ר. ואלו הם. שלא ישא אשה אחרת עליה בחייה אלא אם כן שהתה עמו עשר שנים ולא ילדה זרע של קיימא ח"ו. ושלא יפתנה שתמחול לו כתובתה לא כולה ולא מקצתה ולא שום תנאי מתנאיה. ואם יפתנה ותמחול. מעתה ומעכשיו תהיה אותה מחילה בטילה ומבוטלת ועשויה כחרס הנשבר וכדבר שאין בו ממש. ולא ימכור ולא ימשכן שום דבר מסכי כתובתה כי אם על פיה ורצונה ורשותה. ולא יעביר מעזה ומצובה ולא יכנס דרך ים כלל אלא אם כן יניח לה גט זמן כשר. ומזונותיה כאשר יסכימו ביניהם. ולא יגרשנה כי אם ברשותה ורצונה ורשות ורצון בית דין יכב"ץ. ומעשה ידיה לו ועליו כל צורכה בריאה וחולה ח"ו. ולא יניחנה בכעס שלשים יום. הדירה פה עיה"ק צפת תוב"ב. הירושה כמנהג עיה"ק החדש המחודש הנהוג היום. וקנינא מיד החתן הנזכר בקנין גמור ושלם במידי דכשר למקני ביה מעכשיו כראוי וכתקנת חז"ל וגם נשבע שבועה חמורה בתקיעת כף על דעת המקום ברוך הוא ועל דעת הנשבעים באמת לאשר ולקיים את כל הנז"ל מראש ועד סוף בלתי שום שינוי ותמורה כלל. והכל דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי בביטול כל מודעי וכו' ובפיסול עידי מודעי וכו' לדעת הרשב"א זלה"ה והכל שריר ובריר וקיים. ועי' תשו' מורינו הרב מהריט"ץ סוף סי' רס"ו דף ר"ג ע"ג וע"ד מה שצידד בביאור נוסח שלנו במה שכותבים נמצא סך הכל וכו' קיבלם וכו' והעלם על עצמו כנכסי צ"ב וכו'. ומנהג התנאי שלא ישא אשה אחרת וכו' עי' מה שכתבתי לעיל סי' א' קלל יו'ד ד"ה שולא החרים. ותנאי שלא יפתנה שתמחול וכו' עי' תשו מרן ז"ל אה"ע דיני כתיבה סי' ד' ד"ה ומ"מ אם מנהג וכו' ובתשו' מורינו הרב המבי"ט ח"א סי' ב' ומהריב"ל ח"ב סי' מ"ז ומהרח"ש ח"ג סי' ס"ג ותורת (לג) חסד פרחיא סי פ"א פ"ב פ"ד ופרח מטה אהרן ח"א סי' קכ"א ומשאת משה ח"א אה"ע סי' ל' דף קצ"ד ע"ב ואורים גדולים סי' פ"א ונוכח השולחן אה"ע סי' ט"ו דף כ"ו כ"ז וכפי אהרן ח"ב בקונטריס בני יוסף סי' א'. ותנאי שלא ימכור וכו' עי' תשו' רבותינו מהר"מ גלאנטי סי' ע' וסי' פ"א ומהריט"ץ סוף סי' רמ"ב דף קצ"א ע"ב. ותנאי שלא יעבור מעזה ומצובה וכו' עי' מה שאכתוב בעזה"י לקמן סי' ע"ו סעיף ה'. ותנאי שלא יגרשנה כי אם ברשותה וכו' עי' מה שאכתוב בעזה"י לקמן סי' קי"ט סעיף וא"ו ד"ה יכול. ותנאי מעשה ידיה לו ועליו כל צורכה וכו' עי' מה שאכתוב בעזה"י לקמן סי' ע"ט סעיף ג' וסי' פ"ח סעיף ב'. ותנאי הדירה פה עיה"ק וכו' עי' מה שאכתוב בעזה"י לקמן סי' ע"ה סעיף ב' וסעיף ד'. ותנאי הירושה כמנהג עיה"ק החדש המחודש וכו עי' מה שאכתוב בעזה"י לקמן סי' קי"ח סעיף א' ד"ה וכתב הרב מזבח אדמה וכו' וד"ה אחרי עחירת שלום וכו'. ובענין הקנין ות"ך ושבועה חמורה הכללית שבסוף הכתובה עי' בתשו' מורינו הרב המבי"ט ח"ב סי' ן' וח"ג סי' קע"ו וסי' רי"א. וכתב הרב שבט בנימין סי' ש"א דף ק"מ ריש ע"ג דבכתובות של עיה"ק ירושלים ת"ו וצפת ת"ו וכיוצא. שכותב ם חיובי הכתובה עם התנאים בשטר אחד בלתי הפסק בין החיובים להתנאים ובסוף כתוב קנין אחד ושביעה לקיים את כל הנז"ל וכו'. נראה דאין ספק שהשבועה חוזרת על כל חיובי הכתובה כמו על התנאים:

ס"ו ס"ב אם יאבדו או יוזלו ואז וכו' כצ"ל וכ"כ בש"ע הישן משנת שכ"ז:

ס"ו ס"ו (כתוב ביש"ש סוף ב"ק בקונטריס חילוקי מנהגים סי' ז' וז"ל בני ארץ ישראל כתובה שלהם כ"ה כספים ובני בבל אומרים כל הפוחת לבתולה ממאתים ולאלמנה ממנה הרי זו בעילת זנות עכ"ל. ובתשו' הגאונים שערי צדק ח"ד שער ד' סי' ל"ט כתוב להיפך וז"ל אנשי מזרח משיאין בכתובה שלהם כ"ה כספים לבתולה וי"ב וחצי לאלמנה ובני ארץ ישראל כל הפוחת לבתולה ממאתים ולאלמנה ממנה הרי זו בעילת זנות עכ"ל וכ"כ בפיסקי ריקאנטי כת"י סי' תרס"ו ובספר המכריע לרבינו ישעיה הזקן ז"ל סי' מ"ב. וע"ש וברמב"ם פ"ד מהלכות יבום הלכה ל"ג ופ"י מהלכות אישות ה"ח דכספים הינו זוזים, וכתוב בספר המכריע שם כי מנהג בני ארץ ישראל הוא על פי הירושלמי סוף כתובות ופ"א ה"ב ע"ש ועי' עוד בירושלמי יבמות פ"ז ה"ג ופרק ט"ו ה"נ)

ס"ו ס"ז עי' בית יוסף ד"ה כתוב בא"ח וכו' לענין גביית עיקר כחובה. ועי' בתשו' מרן ז"ל אה"ע דיני כתובה סי' ט'. שנוהגים היום. שיש נשים שאינן מקפידות ואז אין מגבין להן ובפרט כשכתובתה מרובה. ויש נשים מקפידות ואז מגבין להן. ועי' כנה"ג הגהב"י אות כ"א:

ס"ו סי"א בהג"ה ודין נדוניא וכו'. וכ"כ בהג"ה לעיל סעיף ז'. וכתוב בפחד יצחק אות ך' דף ק"ג סוף ע"א ובספר שפת אמת למהר"ן טירני דף כ"ז ע"ב כי ראו כתובה מעיה"ק צפת ת"ו שהיו חתומים בה חמשה עמודי עולם זלה"ה וכתוב בה ודא נדוניא וכו' וכנוסח שכתב הרמב"ם בפ"ד מהלכות יבום הלכה ל"ג וכן עיקר ודלא כהסוברים לכתוב ודין נדוניא ע"ש:

תוכן העניינים

ארץ חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה