אור ברסלב
ארץ חיים חלק אבן העזר › סימן נ

ארץ חיים· רבי חיים סתהון

חלק אבן העזר · סימן נ

סימן מה

נ' ס"ה עי' תשו' זרע אברהם חו"מ סי' י"א לענין טופס מעב"ד שנעשה פה עיה"ק צפת ת"ו בשנת החנ"ח וז"ל. בהיות שהחכם הר' אהרן בן שישן נר"ו היה משודך עם בת הנבון וחכם כה"ר שיהו אשכנזי נר"ו הגדולה מ' סיתי נ"ע. ובאשר דבר מלך שלטון שמחה לתוגה נהפכה. שלעת נישואין ממש נפטרה הכלה הנז"ל וחלי"ש. ובכן אנחנו הח"מ בראותינו צרת נפשו של ה"ר אהרן הנז"ל שטרח כמה טרחות והוציא כמה הוצאות ובפרט הוצאות החופה. ולבסיף נהפך לאבל מחולו ויצא נקי מנכסיו. נכמרו ראמינו עליו וקמנו ונתעודד נגד חמיו ה"ר אליהו הנז"ל. ואמרנו לו שיתן לו את בתו הקטנה מרים תמ"א אחות הנפטרת נ"ע. ואמר שכבר היא משודכת בצידון יפ"א. ואמרנו לו אעפ"י כן אתה צריך לעשות את הדבר הזה. שכן ראינו מעשה רב בימי אבותינו הקדושים אשר בארץ המה שכך עשו ולא הוציאו המתה עד שנתקדשה אחותה במקומה. וחמיו הנז"ל הפציר בדבר ואמר שבעולם לא יהיה הדבר הזה. ובראותינו שהיה מפציר בדבר ולא היה משגית לדברינו. עמדנו וגזרנו אוחר עליו והכרחנו אותו שיעשה הדבר הזה. וקרינו את ה"ר אהרן הנז"ל ועמד וקידש את אחות הנפטרת בפנינו ובפני קהל ועדה על כרחו שלא בטובתו של חמיו הנז"ל. ולראיית האמת חתמנו שמותינו פה עיה"ק צפת תוב"ב בחודש טבת שנת התנ"ח ליצירה. מר ממות שמעון גוייזיו. יוסף ביוואש. יצחק נאעמיאשק יוהף שאלתיאל קאנפנטון. שלמה יצחקי. עכ"ל ונשאל הרב המחבר לענין הקנס שנתחייב אבי הבת להמשורך שבצידון יע"א. והשיב שהוא פטור מהקנם אפילו אם היה כתוב שבועה בשטר השידוכין ע"ש. ועי' תשי' חיים ושלום ח"ב סי' ל"ב וסי' צ"ב ועי' שולחן גבוה יו"ד ריש סי' שצ"ב סק"ג ובספר אורחות יושר למהר"י מולכו ז"ל דף רי"ב ע"א:

ג' ס"ו כשרוצין לעשות הבטחות לשידוכין וכו' עי' חו"מ סי' ר"ו סעיף ט"ז ובסמ"ע שם מ"ק מ"ה ובתשו אבקת רוכל למרן ז"ל סוף סי' פ"ה וסי' פ"ו דף נ"ח ריש ע"א וסי' פ"ח דף נ"ט ריש ע"א וסי' פ"ט דף ס' ריש ע"ב. וכתב החקרי לב יו"ד ח"נ פ' קי"ב דף קכ"ט ע"ד ואה"ע סי' ל' דף ס"ד סוף ע"ד דבכל שטרות שיש בהם קנם כדי לסלק האסמכתא כתיקון חכמי ספרד. ניהגים לעשות התחייבות החיב ותנאי המחילה ופיסור בשטר אחד. ומהני שפיר וכדחצינו וכדמצינו בתשו' מהרימ"ט ח"א סי' קל"א שהעתיק טופס שטר שידוכין שהתחייבות החוב ותנאי המחילה ופיטור. משני הצדדים של החתן ושל הכלה. כתוב הכל בשטר אחד. דהיינו שטר השידוכין גופיה. וכתב הרב שם דחייב בקנס כתקנת ח"ס. גם הרב יד אהרן לעיל ריש סי' כ"ו סידר כן נוסח שטר שידוכין בקנס. גם בתשו' זרע אברהם חו"מ סי' י"א הובא כן טופס שטר שידוכין בקנס שנעשה פה עיה"ק צפת ת"ו בשנת תנ"ח. ועי' שם ד"ה ומעתה:

נ' ס"ו בהג"ה ועי' בחו"מ סי' י"ב סעיף ט' אם רוצה העובר ליתן הקנס אם מחויב לקיים הדבר מצד קיבול קנין. ושם פסק מרן ז"ל דשנים שקיבלו פשרנים בקנין וקנס חמשים ואחר הפשרה אמר אחד מבעלי דינים אשלם הקנס ולא אקיים הפשרה אין בדבריו כלום עכ"ל והוא מתשו' הרשב"א ח"ג סי' ר"ב וסי' ר"ג שאין פירעון הקנס פוטר. שאין הקנס אלא תוספת בטחון. שאם יחזרו בהן אעפ"י דאין רשאין מן הדין אחר הקנין. שיפרע החוזר בו כו"כ כדי שלא יטריח את חבירו לב"ד וכו'. וכתב הח"מ ס"ק כ"ב דמשמע דוקא שכתב או אמר בלשון זה. אני מקבל עלי זה בקנין וקנס. שהקנס לא כתב רק לחיזוק. אבל אם כתב. דבר זה אני מקבל עלי בקנין. ובאם שלא אקיים אתן קנם. א"כ להדיא התנה שהקנס הוא השובר של הקנין. ואם יתן קנס הוא פטור מן הקנין. ועי' ב"ח חו"מ סוף סי' ר"ו שפסק שאם נשתעבד לקיים המקח בתקיעת כף ובקנס מאחר דלרבינו תם (עי' יו"ד סי' רכ"ח סעיף ך') יש היתר לתקיעת כף בדיעבד. א"כ עיקר המקח הוא מכח הקנס. ויד בעל השטר על התחתונה. מאחר דלא פירש שהקנס לא יפטור השבועה. כמו שכותבין בתנאי שידוכין הקנס לא יפטור החרם עכ"ל הח"מ. ועי' בית שמואל לעיל סוף ס"ק ט"ז ולקמן סי' נ"א ס"ק יו"ד מה דשקי"ט בדברי הב"ח הנז"ל ובדברי הט"ז יו"ד סוף סי' רל"ו והב"ח והסמ"ע סי' רמ"ה סק"ב ומהר"א ששון סי' ס"ד והנחלת שבעה סי' ח' בזה. והנה מורינו הרב המבי"ט ח"ב סי' כ"ד כתב כי יש להסחפק כשכותבין בשטרי שידוכין שבועה ואח"כ קנס ממון. אם הכוונה היא שאם לא יתרצה. ויפרע הקנס. לא יעבור על השבועה. או מלבד שיעבור על השבועה יפרע הקנס. ולכן אנחנו נוהגים ברוב שטרי השידוכין לכתוב. מלבד שיעבור על השבועה יפרע הקנס. אבל כשאינו כתוב כן יש לבעל דין פתחון פה עכ"ל. גם הראנ"ח ח"א סי' ס"ו נסתפק כן הגם שהביא שם תשו' הרשב"א הנז"ל. וכתב דספרי דווקני רגילים נכתוב. מלבד שהוא עובר על השבועה יפרע קנס כו"כ. וכתב הבית דוד אה"ע סי' ל"ג דמה שהראנ"ח שם ובח"ב סי' ס"ז נשאר בספק ולא פשיט לה מדברי הרשב"א הנז"ל. היינו משום דיש לדחות דכוונת הרשב"א היא דוקא על דרך שכתב הח"מ הנז"ל. וכן צ"ל לדעת הרב המבי"ט שנסתפק בזה ולא הוכיח מהרשב"א. אך מרן מהר"י קארו ז"ל בתשו' אה"ע דיני כתובות סי' י"א ומהר"א ששון סי' הנז"ל סוברים שהקנס אינו פוטר השבועה. וכתב הכנה"ג בהגה"ט אות כ"ז דהמנהג פשוט דשטרי שידוכין אפילו יש בהם שבועה. אם חוזר בו. כל שפורע הקנס אין מי שיאמר לו מה תעשה ע"ש ועי' חקרי לב מהדו"ב יו"ד סי' וא"ו בזה. וכתב מורינו הרב המבי"ט ח"ג סי' קמ"ב שאעפ"י שכתוב בסוף שטר השידוכין שבועה על כל הכתוב למעלה. מ"מ אין השבועה על איחור זמן הנישואין שקבעו בהשטר. כי הזמן אינו אלא אזהרה שכל אחד מהם יכין מה שצריך. ואם יש איזה סיבה לאיחור הזמן. לא נתחייב בזה קנס. ומעשים בכל יום שעובר הזמן ולא בשביל זה נחייבהו בקנס. כיון שהוא מרוצה בזיווג ויש לו איזה סיבה לאיחור כי הקנס אינו אלא על החזרה מן הזיווג וכן השבועה איננה על איחור הזמן (עי' נ"ש לעיל ס"ק י"ד ונחלת שבעה פי' הנז"ל נוה. ופי' ט"ו יו"ד סוף סי' הנז"ל. וש"ך חו"מ סי' כ"א סוף סק"ג. ותשו' אבקת רוכל סי' פ"ו) אך שיהיה ניכר לב"ד סיבת האיחור שאיננה תואנה כדי לבטל הזיווג. ואם נראה שתואנה הוא מבקש. חייב בקנס. וכשיש איזה טענה לבטל. אנחנו נוהגים לעשות פשרה ביניהם לענין הקנס. גם בסי' קי"ד כתב שהמנהג פשוט פה. כי כשחוזר אחד מן השידוכין עושין פשרה על הקנס. ולכן יש שנהגו פה עיה"ק צפת ת"ו לבאר בשטר השידוכין שהמבטל יתן את הקנס בלי פשרה. וכנזכר בשטר השידוכין שנעשה פה צפת ת"ו בשנת תנ"ח המובא בתשו' זרע אברהם חו"מ סי' י"א. ועי' בספר צדק ומשפט על חו"מ סי' ר"ז סוף סעיף ט"ז דף קכ"ה ע"ד. וכתבו הט"ז יו"ד סוף סי' הנז"ל והב"ש לקמן סי' נ"א ס"ק הנז"ל והנחלת שבעה סי' הנז"ל משם הגהות מרדכי יבמות פרק החולץ אות ק"ח וכלבו סי' קי"ו וסוף תשו' מהר"מ בר ברוך הארוכות כי יש חרם קדמוני קהילות אשכנז זלה"ה על צד החוזר בשידוכין מלבד החרם ושבועה שכותבין בשטר השידוכין ע"ש. ועי' תשו' השיב משה יו"ד סי' מ"ח. ומנהג הספרדים פה עיה"ק צפת ת"ו בזמנינו שלא להזכיר שום שבועה בשטר שידוכין כלל משום דחמיר טובא וכדאיתא וכדאיתא במסכת תענית דף ח' ע"א בעובדא דחולדה ובור:

תוכן העניינים

ארץ חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה