אור ברסלב
ארץ חיים חלק אבן העזר › סימן מב

ארץ חיים· רבי חיים סתהון

חלק אבן העזר · סימן מב

סימן לח

מ"ב ס"ב המקדש שלא בעדים ואפילו בעד אחד אינם קידושין קידושין ואפילו שניהם מודים בדבר וכו'. וכתב בהג"ה ויש מחמירים אם מקדש לפני עד אחד אם שניהם מודים אבל אם אחד מכחיש העד אין לחוש ובמקום עיגון ודוחק יש לסמוך אדברי המקילין. כתב מורינו הרב מהר"מ גלאנטי סי' כ"א שנשאל לענין מי שטען שקידש אשה והביא עד אחד והאשה הכחישה את העד. וכתב וז"ל אחר דקיי"ל המקדש בעד אחד אין חוששין לקידושיו וכו' וכמו שפסקו כל הפוסקים וכו' מלבד הסמ"ג וכו'. וכן עמא דבר דליכא בית מיחוש כלל. והנה הרשב"ץ בתשו' כתב דאפילו לדברי הסמ"ג שכתב שחוששין. לא חשש החושש אלא כששניהם מודים וכו' באופן שנשארה האשה פטורה ומותרת ואינה צריכה גט כלל וכו' וכן נמנו וגמרו רבותי וחבירי עכ"ל. וגאון ירושלים הרב מהרי"ט אלגאזי בתשו' קדושת יו"ט סי' ט' דף ט"ו ע"ד (הובא בתשו' כירך משה סי' ל"ד דף קנ"ט ע"א) כתב וז"ל ואע"ג דמרן ז"ל בש"ע פסק בפשיטות דהמקדש בער אחד אין חוששין לקידושיו ואנן תפסינן סברת מרן ז"ל. מ"מ קבלה היא בידינו דבאיסור ערוה חיישינן לכל הסברות להחמיר אפילו שהוא נגד מרן ז"ל דמיקיל עכ"ל. גם בספרו שמחת יו"ט סי' י"א י"ב וסי' ע"ה כתב דבארץ ישראל נהגינן בענין איסור ערוה לתפוס כל החומרות של כל הפוסקים נגד הוראות מרן ז"ל כל היכא שהוא לכתחילה וליכא שום עיגון בדבר. ובקונטריס הכללים סי' י"א הבאתי דבריו באורך. וכתב הכנה"ג בתשו' בעי חיי אה"ע סי' ט"ו דף כ"ד ע"ג שמעולם לא סמך להתיר קידושין שנעשו בעד אחד אם לא שיש שם ריעותות אחרות ע"ש ועי' תשו' משאת משה ח"א אה"ע סי' ה' והבאתי קצת דבריו לעיל סי' כ"ז סעיף ד':

תוכן העניינים

ארץ חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה