אור ברסלב
ארץ חיים חלק אבן העזר › סימן לד

ארץ חיים· רבי חיים סתהון

חלק אבן העזר · סימן לד

סימן לג

ל"ד ס"א והתיר לנו הנשואות ע"י וכו'. כתבו האחרונים דצ"ל לנו את הנשואות לנו ע"י וכו'. וכתב הרב מזבח אדמה דף כ"ג ע"א כי כן נוהגים בירושלים ת"ו:

ל"ד ס"א ע"י חופה בקידושין. וכתב בהג"ה שנוהגים במדינותיו לומר חופה וקידושין. וכתב הט"ז סק"ד דטעם הנוסחא בקידושין. משום דמזכיר חופה קודם קידושין ובאמת קדמו הקידושין תחילה. וכשאומר בקידושין אתי שפיר דהיינו חופה ע"י קידושין שהיו תחילה וממילא עכשיו שהקידושין תחת החופה אין צורך לזה (ופי' הג"א פ"ק דכתובות סוף סי' י"ב). ובספר המקנה על קידושין בקונטריס אחרון על הלכות קידושין כתב די"ל שהכוונה בזה דאף אם יש בה סמפון דקי"ל כשכנסה סתם חיילו הקידושין למפרע משום דדעתו בתחילה היה כך דכשימחיל יחולו הקידושין למפרע הרי דנגמרו הקידושין לאחר החופה עכ"ל ועי' בספר עצי ארזים סק"ד טעם אחר:

ל"ד ס"א ברוך אתה ה' מקדש ישראל. וכתב בהג"ה דנוהגים במדינותיו לומר ברוך אתה ה' מקדש עמו ישראל ע"י חופה וקידושין. עי' טור שכתב משם הרא"ש שנהגו לחתום ע"י חופה וקידושין. וכתב על זה מרן ז"ל בב"י משם הר"ן פ"ק דכתובות בשם הרמב"ן שאין חותמין ע"י חופה וקידושין. אעפ"י שכתוב כן במקצת נוסחאות. לפי שאין ראוי לברך על החופה שאינה נעשית עכשיו וכו'. וכתב רב האי שתוספת זה שנוהגים באיזה מקומות להוסיף גריעותא היא וכו'. וסיים על זה מרן ז"ל כי כך היא נוסחת הרמב"ם פ"ג מהלכות אישות הלכה כ"ד ברוך אתה ה' מקדש ישראל וכך אנו נוהגים עכ"ל. אך מורינו הרב מהרימ"ט סוף ח"א ח"א בחידושיו על פ"ק דכתובות ד"ה מאי מברך וכו' כתב שבכמה מקומות מזמן רב האי ועד עכשיו נוהגים לסיים ע"י חופה וקידושין ואין לשנות מנהגם ע"ש והובא בכנה"ג הגה"ט אות י"ט. וכתב הכנה"ג שם שראה להרה"ג מהר"א מונסון ז"ל שהיה מארץ המערב שנהגו שלא לסיים כן (וכמ"ש הסמ"ג עשין מ"ח שבערי המערב אין מסיימין כן) והזמינוהו לסדר קידושין ובירך ולא סיים כן. והיה שם הרב מהר"י באסאן ז"ל ולא ענה אמן אחריו עד שסיים הוא עצמו כן. ובכתב המעשה רוקח על הרמב"ם פ"ג הנז"ל שבזמן הזה נוהגים בכל המקומות לסיים כן ע"ש. ובפרט במקומות שנוהגים לעשות החופה בשעת הקידושין דוקא דראוי לברך גם על החופה:

ל"ד ס"א ואחר שיגמור הברכה יקדש. כתב מרן ז"ל בב"י כי כן המנהג פשוט בכל ארץ ישראל ומלכות מצרים לברך קודם הקידושין וכ"כ בב"י יו"ד ס' רס"ה:

ל"ד ס"ג כתב הטור לקמן סי' ס"ב וז"ל והאידנא אין נוהגין לארס אלא בשעת חופה עכ"ל וכתב שם מרן ז"ל בב"י כי זה היה מנהג מקומו אבל האידנא קצת נוהגין כן וקצת נוהגין לארס שלא בשעת חיפה עכ"ל. וכתב הרדב"ז בתשו' החדשות ח"ב סי' תרס"ד שבעיה"ק ירושלים ת"ו יש הסכמה קדומה שלא לקדש אלא בזמן הנישואין. וכתב הרב אדמת קודש ח"א אה"ע סי' ל"ט דף צ"ו סוף ע"ב כי לפי הקבלה המסורה הסכמה זאת נעשית בירושלים בחרם עולמי עד יבוא מורה צדק ששום אדם לא יקדש אשה קודם כניסה לחופה לא בתוך העיר ולא בתוך תחום העיר. ואם יש סיבה הכרחית לפי צורך השעה לקדש קודם כניסה לחופה מזמין המקדש עשרה בני אדם והולך עמהם חוץ לתחום העיר ומקדש שם. ולא נודע אם לשון החרם הוא על המקדש בלבד או גם על העדים. וגם לא נודע אם ההסכמה היא להפקיע הקידושין או לא ומ"מ אפילו היה החרם גם על העדים אין להקל שלא להצריכה גט משום פיסול העדים. וכמ"ש מרן ז"ל בתשו' אה"ע דיני קידושין סוף סי' יו"ד וכו'. וכן אם ההסכמה היתה גם להפקיע הקידושין אין להקל לענין מעשה מטעם זה. וכמ"ש הריב"ש סי' שצ"ט (והרשב"ץ ח"א סי' קל"ג וח"ב סי' ה' והרשב"ש כוף סי' רי"א הובא בב"י לעיל סוף סי' כ"ח ובתשו' מרן אה"ע שם סי' וא"ו ובתשו' רבותינו המבי"ט ח"א סי' ר"ו ומהרימ"ט ח"ב אה"ע סוף סי' ל"ט וסי' מ' ופי' כש"ע בהג"ה פי' כ"ח סעיף כ"א). ובתשו' פרי הארץ ח"ג אה"ע סי' ב' דף כ"ו ריש ע"ד ושדה הארץ אה"ע סי' ג' כתבו דהסכמת ירושלים הנז"ל נעשית גם להפקיע הקידושין. וכתב הרב נדיב לב ח"ב אה"ע סי' כ"ב דיבמה יכולה לקבל קידושיה תוך ירושלים ואין צורך לצאת חוץ לתחום ע"ש. וכתב הרב ויקרא אברהם דף קכ"ז סוף ע"א כי המנהג שלא לקדש אלא בשעת החופה נתפשט בארץ ישראל ובכמה ק"ק:

ל"ד ס"ג בהג"ה אפי' קידש אשה מזמן ארוך וכו' דחוזר ומקדש אותה תחת החופה וכו' דחוזרין ומברכין תחת החופה בלא הזכרת שם משום הרואים וכו'. כתב הח"מ סק"ה דהיינו במקום דכולי עלמא מקדשין תחת החופה והוא ריצה ג"כ לקדש פעם שנית מפני הרואים ועל כן צריך לברך ג"כ בלא שם מפני הרואים אעפ"י שכבר יצא ידי ברכה בשעת קידושין הראשונים עכ"ל. וכתב הרב פרי הארץ ח"ב אה"ע סי' א' דנוהגים בעיה"ק ירושלים ת"ו דהמקדש אשה ע"י שליח במקום אחר ואח"כ באה הארוסה לירושלים ת"ו להנשא להארוס חוזר הארוס ומקדשה פעם שנית בשעת החופה ומה שכתב מרן ז"ל בש"ע סי' ל"ו סעיף וא"ו וז"ל מי שקידש ע"י שליח לא יקדש פעם אחרת בשעת חופה שלא להוציא לעז על הקידושין הראשונים שיאמרו אין קידושי שליח כלום עכ"ל י"ל דהיינו כשהעדים של הקידושין הם במקום הארוס או כשהביא השליח שטר חתום בעדים שקידשה. ועוד י"ל דהתם מיירי במקום שנהגו לקדש קודם זמן הנישואין אבל בעיה"ק ירושלים ת"ו שנוהגים לקדש בשעת הנישואין (עי' מה שכתבתי לעיל בסעיף זה ד"ה כתב הטור) יודה מרן ז"ל דאם קידש מקודם הנישואין חוזר ומקדשה פעם שנית בשעת הנישואין דאל"כ יחשבו הרואים שנשאה בלא קידושין. וכמו מנהג המקומות שהביא הריב"ש בסי' פ"כ והובא בב"י בסוף סי' ל"ד. ובתשו' שמחת יו"ט להגאון מהרי"ט אלגאזי סי' ז' דף כ"ח ע"א ד"ה ולזה וכו' כתב טעם מנהג ירושלים הנז"ל כתירוץ האחרון של הרב פרי הארץ הנז"ל ועי' תשו' שדה הארץ אה"ע סי' יו"ד וישמח לב גאגין אה"ע סי' יו"ד:

ל"ד ס"ד ברכת אירוסין צריכה עשרה לכתחילה. כתב מורינו הרב מהרימ"ט ח"ב אה"ע סוף סי' ח"ג וז"ל בכל מקומות ישראל אשר שמעני שמעם גדרו גדר בכח חרם שלא לקדש אלא בפני עשרה מישרא עכ"ל. ועי' ב"י לעיל סוף סי' כ"ח ובש"ע בהג"ה שם סעיף כ"א ולקמן סי' מ"ה סעיף א' בהג"ה:

תוכן העניינים

ארץ חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה