ארץ חיים· רבי חיים סתהון
חלק אבן העזר · סימן לא
ל"א ס"ב בהג"ה גם נוהגין לכסות פני הכלות הצנועות ואינן מקפידות במה מקדש אותן. כתב הכנה"ג לקמן סי' ל"ד הגה"ט אות ה' כי יש מקומות שנוהגין לגלות פני הכלה קודם הקידושין. וכתוב ביש"ש סוף ב"ק בקונטריס חילוקי מנהגים סי' כ"ה וז"ל בני בבל אינם רואין טבעת קידושין ובני ארץ ישראל רואין טבעת קידושין עכ"ל. ובתשו' הגאונים שערי צדק ח"ג שער ג' י"ו כתוב להיפך וז"ל אנשי מזרח רואין טבעת קידושין ובני ארץ ישראל אין רואין טבעת קידושין עכ"ל ונראה דהנוסחא שבתשו' הגאונים היא הנכונה. מדמצינו בכתובות דף י"ז ע"ב שבארץ ישראל נהגו שהכלה תצא בהינומא ובבבל לא נהגו כן ע"ש. והגם דהתם מיירי בשעת החופה. מ"מ מצינו בירושלמי כתובות פ"א ה"א שקצת היו נוהגים לקדש בשעת החופה. דאיתא התם קידשה בחופה לית ליה באילין קנסייא רבי מתניא עביד לברתיה כן. או אפשר דהכוונה היא על צורך ראיית העדים את נתינת הקידושין ממש מידו לידה דאיכא בזה פלוגתא דרבוואתא וכדלקמן סי' מ"ב סעיף ד' בהג"ה ובב"ש שם ס"ק י"ב. או אפשר לפי מה דאיתא בתשו' הרשב"א ח"א סי' אלף קפ"ט (הובא בקיצור בב"י לקמן סי' מ"ה ובדרכי משה לעיל סי' כ"ד אות כי יש מקומות שנהוג ומפורסם אצלם כי כל נתינת טבעת סתם מן המשודך למשודכתו אינו אלא קידושין אפילו לא אמר לה המשודך בעת הנתינה שום לשון קידושין ע"ש. ורואין טבעת קידושין הנז"ל ר"ל שרואין ומחשיבין נתינת הטבעת. קידושין גמורים. וכל זה דוחק. ועדין צ"ע:
ל"א ס"ה והמקדש במלוה אינה מקודשת ונמצא שאי קידושין וכו' כצ"ל וכ"כ בש"ע הישן משנת שכ"ז: