אור ברסלב
ארץ חיים חלק אבן העזר › סימן א

ארץ חיים· רבי חיים סתהון

חלק אבן העזר · סימן א

חלק אבן העזר

סי' א' סעיף ח' כמה בנים ואם אין ספק בידו וכו' כצ"ל וכ"כ בש"ע הישן משנת שכ"ז:

א' ס"י רבינו גרשום החרים על הנושא על אשתו וכו' ולא פשטה תקנתו בכל הארצות. כתב הרדב"ז בתשו' הנדפסת בתשו' מורינו מהר"י בי רב ז"ל סי' ס"א דף ע"ג כי לא פשטה תקנתו בארץ ישראל ת"ו. וכ"כ הרב מהר"ח מוצירי בתשו' באר מים חיים ח"א אה"ע סי' ב' משם הפוסקים ז"ל כי בארץ ישראל לא קיבלו תקנתו מעולם:

א' ס"י ולא החרים אלא עד סוף האלף החמישי ובסעיף י"א טוב לעשות תקנה בחרמות ונידויים על מי שישא אשה על אשתו. ולקמן סי' קס"ט בפירוש סדר חליצה סעיף מ"ו כתב וז"ל ובזמן הזה אע"ג דליכא חרם דרבינו גרשום שלא גזר אלא עד סוף אלף החמישי מכל מקום כל אדם משביעין אותו בעת נישואין שלא ישא על אשתו. וכתב מורינו הרב המבי"ט ח"ב סי' רכ"ב דבכל הכתובות שלנו כתוב בכלל שאר התנאים. שלא ישא אשה אחרת עליה אלא א"כ שהתה וכו'. והגם דאינו מזכיר על דעת אשתו. אפילו הכי נראה שמועיל רשות אשתו. כיון שלהנאתה הוא תנאי זה. השבועה היא לדעתה ורצונה וכו'. וכיון שהיא מרוצה אינו צריך התרה וכו'. וכן הוא המנהג שכל מי שרוצה לישא ומביא רשות מכתב מאשתו אין אנחנו מחייבים אותו לעשות התרה. גם בח"א סי' ק"א ובח"ג סוף סי' קי"ט כתב כי מעשים בכל יום בנשבע שלא לישא אשה אחרת על אשתו. דכשנותנת לו אשתו רשות בפני שנים שישא אינו צריך התרה. כי לא חלה השבועה אלא כל זמן שהיא מוחה. וכתב מורינו הרב מהרימ"ט ח"א סי' קי"ח כי מעשים בכל יום שכותבין בכתובות שנשבע שלא ישא אשה אחרת עליה בחייה ופעמים שמגרשה ונושא אחרת. ולא חשו להם חכמים להצריכה שתתיר לו שבועתו. כי כבר נתפרדה החבילה וכתב הגאון חיד"א בתשו' חיים שאל ח"ב סי' ל"ח אות מ"ח וז"ל והנה בארץ ישראל מנהג פשוט שמתנים בכתובה וכותבים כלשון הזה. ולא ישא אשה אחרת עליה בחייה אלא אם כן שהתה עמו עשר שנים ולא ילדה זרע של קיימא ונשבע שבועה חמורה על זה ועל שאר התנאים עכ"ל. וכן כתב הרב מהר"ח מוצירי בתשו' באר מים חיים ח"א אה"ע סי' ב'. וכ"כ חכם אחד מרבני עיה"ק צפת ת"ו בתשובה הנדפסת בתשו' בירך משה גלאנטי סי' יו"ד דף מ"ג ע"א וכ"כ הרב הון יוסף סי' א' דף ב' סוף ע"ג והרב מהרי"ד אבולעפיא מעיה"ק טבריא ת"ו בתשובה הנדפסת בחקרי לב מהדו"ב אה"ע סי' י"א והרב לבושי שרד בתשו' כד הקמח סי' י"ט והרב ויקרא אברהם אה"ע סי' א'. וכתוב בחקרי לב שם דזמן עשר שנים הנז"ל כותבים דוקא בכתובת בתולה. אבל בכתובת בעולה כותבים רק זמן חמשה שנים:

א' ס"י בהג"ה ומכל מקום בכל מדינות אלו התקנה והמנהג במקומו עומד ואין נושאין שתי נשים וכופין בחרמות ונידויים למי שעובר ונושא שתי נשים לגרש אחת מהן ויש אומרים דבזמן הזה אין לכוף למי שעבר חרם רבינו גרשום מאחר שכבר נשלם אלף החמישי ואין נוהגין כן. וביו"ד סי' רכ"ח סעיף כ"ט כתב בהג"ה וז"ל מי שיצא ממקום שנוהג חרם רבינו גרשום שלא לישא שתי נשים למקום שמקילין אסור לו לישא שתי נשים. וכתב רש"ל בתשו' סי' י"ד וביש"ש יבמות פ"ו סי' מ"א כי שמע שאחר מארצות אשכנז הלך עם אשתו לא"י ושהה שם כמה שנים ורצה לישא עוד אחרת עליה והיה יכולת בידו לאספוקי תרוויהו ואפילו הכי לא הניחו לו חכמי א"י. והנה דעת יש אומרים הנ"זל דבזמן הזה אין לכוף וכו' היא דעת מרן ז"ל בב"י בב"י לקמן סי' ע"ו. וכ"ש לאשכנזי שאינו דר בארצות אשכנז וכמ"ש בתשו' אה"ע דיני נישואין סי' י"ד. וכתב כי לא יש. זמן רב כי אשכנזי אחד בעיה"ק ירושלים ת"ו היה לו אשה בת בנים ונשא אשה אחרת עליה. והיה שם הרב הזקן כמוהר"ר קלונימוס ז"ל וחכמים אשכנזים אחרים. ולא היה פוצה פה ומצפצף וכו' ופוק חזי מאי עמא דבר. והנה בשאלוניק וקושטנדינא ואנדרינופלא ויתר קהלות תוגרמה יצ"ו אשר שם קהלות גדולות מהאשכנזים. וגם במלכות הזה. מעולם לא נשמע שנידו לשום אשכנזי מפני שנשא אשה על אשתו וכו' וכ"ש שאין לכופו שיגרשנה. והובא שם הסכמת רבותינו הרב המבי"ט והרב מהר"ר ישראל ב"ר מאיר די קוריאל זלה"ה. ובתשו' הרב המבי"ט ח"ב סי' ט"ז הובא הסכמתו הנז"ל באורך יותר. וכתב שם דכיון שכבר נשא אחרת אין לכופו להוציא הגם שלא היה במקום מצוה. ועי' בסעיף זה לעיל ולקמן סי' קי"ט סעיף וא"ו בהג"ה ובתשו' מרן אה"ע הנז"ל ובתשו' המבי"ט ח"ג סי' וא"ו וסי' קכ"ו. וב"ש לקמן סוף סי' קנ"ד. וג"פ סי' קי"ט שם. לענין חר"ג במקום מצוה. ובתשו' גינת ורדים אה"ע כלל א' סי' ט' הובא תשו' רבני ירושלים ז"ל לענין אשכנזי אחד תושב אלכסנדריא שלא נשאר לו מאשתו אלא נקיבה אחת ונהנה לו אשתו רשות לישא אחרת עליה. וכתבי הרבנים הנז"ל דמצד מה שנתנה לו אשתו רשות. הנה הר"ן בתשו' סי' מ"ח הובא בב"י יו"ד סי' רכ"ח נסתפק בזה (עי' ב"פ ס"ק ך' ולקמן סי' קט"ו סק"ו) אך מצד מה שרוצה לישא אחרת כדי לקיים מצות פו"ר יש להתיר בזמן הזה שכבר נשלם אלף החמישי אפילו בלי היתר מאה רבנים משלש ארצות. ומה שמעידים שעשו מעשה בעיה"ק צפת ת"ו בענין כזה להתיר לרב אשכנזי אחד לישא אשה אחרת ע"י היתר מאה רבנים משלש ארצות. אפשר שהרב האשכנזי ההוא החמיר על עצמו וכו'. ומ"מ נכון הדבר בנ"ד להצריך היתר מאה חכמים משלש עיירות כגון ירושלים חברין מצרים. הגם שכולן הן תחת מלכות אחת. וכתבו שם כי הגאון מהר"מ גלאנטי הסכים בזה (ועי' הלק"ט בקונטריס הגיטין אות פ"א). עוד כתבו שם שבזמן הגאון מהר"ר זרחיה נוטה ז"ל נעשה מעשה בירושלים ת"ו להתיר לחכם אחר אשכנזי ע"י חתימת מאה חכמים. וגם בזמן הרבנים שאחרי מהרר"ז נוטה הנז"ל התירו בירושלים להרב המקובל כמהר"ל שפירא ז"ל (געל מצות שמורים וטובה הארץ) בחתימת מאה חכמים ונשא אשה על אשתו במעמד רבני העיר והיה דר בחצר ביהכ"נ של ק"ק ספרדים עם שתי נשיו. בם הרב פרי האדמה ח"א פרק י"ד מהלכות אישות סי' ח' במעשה שהיה בירושלים ת"ו. כתב היתר כנז"ל לאשכנזי לישא אחרת על אשתו במקום מצוה והסכימו עמו הרבנים ז"ל. ולענין אשכנזי שבא מחו"ל לדור בא"י ת"ו ואשתו לא רצתה לבוא אחריו לא"י. עי' תשו' הר"ן סי' ל"ח ותשו' מורינו הרב המבי"ט ח"א סי' ר"י (הובא בבאה"ע ס"ק כ"ג) ובקרית מלך רב ח"א בקונטריס התשובות סי' י"ג ובמזבח אדמה אה"ע סי' א' ותשו' בירך משה גלאנטי סי' יו"ד דף מ"ג מ"ד וחתם סופר אה"ע ח"א סי' קל"ב (הובא בפת"ש לקמן סי' פ' סק"ד) ותשו' חסר לאברהם תאומים אה"ע סי' כ"ד ותשו' שם אריה אה"ע סי' ס"ח:

תוכן העניינים

ארץ חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה