ארץ חיים· רבי חיים סתהון
הקדמה
אמר המחבר. אודה ה' בכל לבב על אשר שם חלקי מיושבי ביהמ"ד. וזיכני לעסוק בתורתו בארצו הקדושה שנאמר בה בב"ר פט"ז פיסקא ד' אין תורה כתורת ארץ ישראל. ובירושלמי נדרים פ"ו סוף ה"ח חביבה עלי כת קטנה שבארץ ישראל מסנהדרי גדולה שבחוצה לארץ. ובירושלמי ב"מ פ"א ה"ח אשלי דינין שבגליות גזלי (בני יונה) דיינין שבארץ ישראל. ובב"ב דף קנ"ח אוירא דארץ ישראל מחכים. ובפרט האויר הזך שבעיר קדשינו צפת שבגליל העליון תוב"ב דמידליא ובסיס אוירא להשגת עומק התורה וכמ"ש בחסד לאברהם אזולאי בעין הארץ נהר י"ג. ואולי בעבור זה נהרו אליה גדולי החכמים יותר משאר א"י וכמ"ש בראשית חכמה שער האהבה פרק ששי וז"ל וכבר ראינו פה צפת שבגליל העליון חכמים שהיה ראוי לברך עליהם ברוך שחלק מחכמתו ליריאיו עכ"ל. ובראשם רבן של ישראל מרן הקדוש מהר"י קארו זיע"א בבואו לא"י מעיר ניקופולי שבארץ טורקייא שנת רצ"ג (כנזכר בספר קורא הדורות) איוה למושב לו את עיה"ק הנז"ל ופה חיבר ספריו הקדושים המאירים לישראל כשמש בצהרים. וכאן הרביץ תורה לתלמידים משך שתים וארבעים שנה עד עת שנתבקש בישיבה של מעלה יום י"ג ניסן שנת של"ה כנודע. גם כבוד מורינו הרב המבי"ט זיע"א בבואו לא"י מעיר אנדירנפולי שנת רפ"ג (כנזכר בהקדמת ספר צפנת פענח עה"ת לבנו הרב מהרימ"ט ז"ל) בחר למשכן לו את אדמת קדשינו צפת ת"ו והרביץ בה תורה משך שבע וחמשים שנה עד עת עלותו לשמים יום כ"ג ניסן שנת ש"מ כנזכר בהקדמת תשובותיו ובהקדמת תשו' מהרימ"ט ח"א). ובזמניהם זרחו המאורות הגדולים רבותינו הקדושים מהר"מ קורדואירי והאריז"ל ומהר"ש אלקבץ ומהר"ש סאגים ומהר"מ אלשיך ומהר"מ גלאנטי ומהריט"ץ ומהרימ"ט ומהר"א גאליקו ומהר"ח רופא ומהר"ש אוזידא ומהר"ם אוחנה ושאר הגאונים החסידים זלה"ה קרוב לשלש מאות במספר (כנזכר באגרת הרב מהר"ש שלומל הנדפסת בספר שבחי הארז"ל). ובהמשך הזמן עשו כאן כמה תקנות והסכמות למשמרת התורה והמצוה ולישוב המדינה. ונכתבו בספר ההסכמות כנזכר בתשו' רבותינו מהר"מ אלשיך סי' כ"ז ומהריט"ץ סי' ק"ט. גם הרבנים שאחריהם תיקנו בדורם תקנות והסכמות כנזכר בתשו' מורינו הרב מהר"ר יעקב הכהן ז"ל הנדפסת בספר חוט המשולש עה"ת לחתנו הרב מהר"ר יהודה דיואן ז"ל בחלק התשובות סי' כ"ג כ"ד. אכן מרוב הצרות והתלאות שאפפו וכיתרו לתושבי ארצנו נאבדו ובלו רוב ספרי ההסכמות כמ"ש הרב מהר"י הכהן הנז"ל שם. ואף גם שארית הפליטה שהזכיר שם. נאבדה בזמן שאחריו בהריסות העיר וחורבנה (כנזכר בתשו' זרע אברהם ח"א כהקדמה וביו"ד שם סי' כ"א ובספר הון עשיר על המשניות סוף סוטה) וברעידת הארץ שהי' בשנת תק"ך ט' מרחשון (כנזכר בפרי האדמה ח"ד ריש הלכות תענית דף וא"ו פ"א) וברעידת הארץ שהי' בשנת תקצ"ז כ"ד טבת (כנזכר כתשו' חוקי חיים סי' י"ז דף כ"ח פ"ג ובספר שפרי צדק לזרע יצחק דף י"ח ובהקדמת הרב מהר"י בק לספר עבוה"ק ובסוף ספר תבואות הארן). מלבד השלל הגדול והנורא שנשללו ישראל בשנת תקצ"ד מן המורדים במלכות יר"ה משך שלשה ושלשים יום מיום ח' סיון עד יו"ד תמוז (כנזכר בהקדמת ספר פאת השולחן ובספר שערי צדק הנז"ל ובהקדמת מהר"י בק הנז"ל) ופעם שנית בשנת תקצ"ח ט"ו תמוז (כנזכר בהקדמת מהר"י בק הנז"ל). ואף בעיה"ק ירושלים תובב"א שזכתה ב"ה שלא היה בה היזק מפולת ע"י רעידת הארץ (וכנזכר בפרי האדמה ח"ד הנז"ל) מצינו שנשכחו כמה הסכמות הראשונים ז"ל וכמ"ש הרב בריכות מים יו"ד סי' של"ד דף פ"ה ע"ב ועל הרוב הי' כן מסיבת בני חוצה לארץ הבאים לדור בעיה"ק ת"ו ומחרבים בפ"י על התושבים וקשה עליהם לעזוב מה שהורגלו בארצותיהם וכמ"ש מורינו הרב המבי"ט ח"ג סי' ע"ז שבסיבה זאת נתבטלה תקנה אחת מתקנות עיה"ק ח"ו. ואף בדברים פשוטים מצינו שהיו נוהגים בטעות על ידי זה וכנזכר בכפתור ופרח פרק שמיני שהיו קוראים המגילה בעיה"ק ירושלים ת"ו ביום י"ד וביום ט"ו מספק מוקפת חומה מזמן יב"נ. ובתשו' הרלב"ח סי' מ"ט ובספר תיקון ישכר דף ס"ט שהיו קוראים בס"ת בכל יום מחוה"מ סוכות שתי פרשיות קרבנות של שני ימים כמנהגם בחוצה לארץ (ועי' ספר השומר אמת בקונ"א דף, כ"כ כ"ג ופאת השולחן סי' ב' סוף אות כ"ז כיוצא באלו. ועי' תשו' אדמת קודש ח"א או"ח סוף סי' יו"ד) מלבד סיבות הצרות והתלאות והטלטולים שגרמו מנהגים בטעות בארץ ישראל תוב"ב וכמ"ש הרמב"ן ז"ל בספר המלחמות פ"ק דביצה דף ה' לענין מה שהיו עושים יו"ט דראש השנה יום אחד דוקא כמו שאר ימים טובים. ומורינו הרב המבי"ט ח''א סי' כ"א לענין לענין תרומות ומעשרות. וידוע מה דקיי"ל ביו"ד סוף סי' רי"ד דקבלת הרבים חלה עליהם ועל זרעם ואפילו בדברים שלא קיבלו עליהם בני העיר בהסכמה אלא שנוהגין כן מעצמם לעשות גדר וסייג לתורה וכן הבאים מחוץ לעיר לדור שם הרי הם כאנשי העיר וחייבים לעשות כתקנתן ואף בדברים שהיו אסורים בהם בעירם מפני מנהגם ואין מנהג העיר שבאו לדור בה לאסור הותרו בהם אם אין דעתם לחזור עכ"ל. ואם אין בירור למנהג עומד הדבר על דין תורה לילך אחר ההלכה וכמ"ש מורינו הרב המבי"ט ח"א ריש סי' כ"א הנז"ל ושאר פוסקים ז"ל לענין איסור והיתר. וכדכתב הטור חו"מ סי' ס' סעיף ח' לגבי ממון. וכדקיי"ל באה"ע סי' קי"ח סעיף וא"ו לענין תקנה דדבר שאינו מפורש בתקנה נעמידנו על דין תורה. ואין לסמוך על הגדת סתם בעלי בתים מהמנהג וכמ"ש בתשו' צמח צדק סי' ע"ה ושאר פוסקים ז"ל. ולזכר עול יהיו צדיקים הנהו תרי אשלי רברבי גאוני בתראי דעיה"ק ירושלים ת"ו הרבנים מהר"א אשכנזי ומהר"י קאפילוטו זלה"ה שנתעוררו בשנת תר"ב וקיבצו קצת תקנות והסכמות ירושלים ואספו קצת מנהני דינים מספרי רבני ירושלים וחקקום בספר הנקרא בשם. תקנות ירושלים. זכות הרבים תלוי בם. אך לדאבון לבנו לא הובא שם אלא קצת עניני עיה"ק ירושלים לבדה. וידוע שבדברים רבים אין משתוים עניני עיה"ק הנז"ל לעניני עיה"ק צפת ושאר ארץ ישראל ת"ו לא בפרטי מנהגי דינים ולא בפרטי הסכמות ותקנות. לכן ראיתי ונתון אל לבי ואמרתי מזקנים אתבונן ללכת בעקבותיהם ולעשות מעין מלאכתן ולסדר עניני ארץ ישראל בכלל ועניני עיה"ק צפת ת"ו בפרט. והעתקתי מכל ספרי הראשונים והאחרונים בדפוס ובכתב יד הנמצאים תחת ידי מרבני צפת ומרבני שאר ארץ ישראל ומרבני חוצה לארץ זלה"ה. כל אשר הובא בהם מענינים הנז"ל במנהגי דינים ותקנות והסכמות. וחילוקי דינים שבין ארץ ישראל ובין חוצה לארץ. וכמה מנהגי עיה"ק ירושלים ת"ו שלא הובאו בספר תקנות ירושלים הנז"ל. וכמה מנהגים נכונים בחוצה לארץ שהונהגו ג"כ פה עיה"ק צפת ת"ו. וכמה פסקים וכתבים מרבני ארץ ישראל זלה"ה. וכל חילוקי מנהגים שבין בני בבל ובין בני ארץ ישראל המפוזרים בתשו' הגאונים שערי תשובה ושערי צדק וספר המנהיג ועיטור ותוספות ורא"ש וטור וכפתור ופרח וים של שלמה סוף בבא קמא ושאר ספרים ויען שחילוקי מנהגי בני בבל ובני א"י הנז"ל רובם אינם מוסכמים לדינא לפום מסקנא דש"ס בבלי הצגתים מוקפים בחצאי סימני לבנה להבדילם מהדברים הנהוגים וברובם כתבתי שורש ומקור וביאור הדברים למען לא יהיו כספר החתום. גם כתבתי רוב עניני ארץ ישראל המובאים בש"ס בבלי וירושלמי ומדרשים וכו'. וסידרתי הכל בעזה"י על סדר ארבע חלקי השולחן ערוך ונושאי כליו דבר דבור על אופניו גם שמתי עיני על הרבה טעיות הדפוס שבספרי ארבע ש"ע הקטנים עם פתחי תשובה דפוס ווילנא שיד כל אדם ממשמשת בהם ותיקנתים על פי ש"ע הישן דפוס וויניציא הנדפס בשנת שכ"ז בחיי מרן ז"ל בלא הג"ה כלל (ואולי הוא הש"ע שהזכיר הסמ"ע סי' ר"ו סק"ג) גם בכמה ענינים שעברו בארץ ישראל שאינם דברים השכיחים ומצויים תדיר ובענינים התלוים בפלוגתא דרבוואתא ובדברים שלא נתבררו לי היטב. ציינתי ורמזתי ספרי הפוסקים המדברים בהם. ובתחלת הספר כתבתי קונטריס מארבעה ועשרים כללים הנצרכים למלאכת הקודש. ובטחתי בחסדי השי"ת שהספר הזה יועיל מאד לבני ציון היקרים היושבים על מדין והמבקשים דבר ה' והדורשים קדמוניות ארצנו הקדושה. וקראתי שם הספר ארץ חיים על שם ארץ ישראל ככתוב ביחזקאל סוף סי' כ"ו וגם לרמוז שמי הקטן. ואחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שיעזרני על דבר כבוד שמו להוציא לאור הדפוס שאר חידושי תורה אשר לי בכתובים ויקוים בי הפסוק לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם אמן כן יהי רצון. דברי הכותב יום ח"י שבט תרס"ו לפ"ק ליום מלאת לי ל"ה שנים) פה ארץ מולדתי עיה"ק צפת תוב"ב:
הצעיר חיים סתהון בן הרה"ג המפורסם חסידא קדישא אוצר החכמה והמדע כמהר"ר מנשה סתהון זצוק"ל שהיה רב ומו"ץ בעיה"ק הנז"ל ומו"ץ בעיר הגדולה לאלהים ארם צובה יע"א בעהמ"ח ספר כנסיה לשם שמים ובכתב ידה"ק ספר מטה מנשה ג"ח על הש"ס והרמב"ם ופסקים וכתבים. (נתבקש בישיבה של מעלה יום כ"ד אלול תרל"ו לפ"ק) ממשפחת הרב כקש"ת כמהר"ר יוסף מנשה זלה"ה החתום בתשו' הרלב"ח סי' קל"ד בין רבני ארם צובה יע"א: