אור ברסלב
ארץ חיים ארץ חיים חלק יורה דעה › סימן שעו

ארץ חיים· רבי חיים סתהון

ארץ חיים חלק יורה דעה · סימן שעו

סימן שעה

שע"ו ס"ג מת שאין לו אבלים להתנחם באים עשרה ני אדם כשרים ויושבים במקומו כל שבעת ימי האבילות וכו' וכתב בהג"ה שנוהגים להתפלל בעשרה כל שבעה במקום שנפטר שם האדם וכו'. ועי' לקמן סי' שפ"ד סעיף ג' בהג"ה וכתב הרב ויקרא אברהם דף קכ"ו אות י"ג ואות י"ד ואות ט"ו דנוהגים בעיה"ק צפת ת"ו להדליק נר במקומו כל שבעה ומי שיש יכולת בידו מדליק כל אחד עשר חודש וכו' (וע' מעבר יבוק מאמר שפת אמת סוף פרק ט"ו) ומתפללים שם א שבעה. ואין ואין אומרים שם תחנוננים ואפילו אין האבל שם וכמנהג ירושלים שהביא בברכ"י או"ח סי' קל"א סעיף ד') ואפילו יום שני וחמישי דהוא יום קס"ת אין האבל הולך לביהכ"נ רק בשבת בלבד (עי' מה שאכתוב בעזה"י לקמן סי' שצ"ג סעיף ג') ומביאים שם עשרה ת"ח ללמוד בכנופיא זוה"ק ומשניות כל שבעה וכו' ובכל שנה ושנה ביום יא"צ לומדים משניות מסכתות אבות מדות תמיד שסימנם ר"ת אמת. ולומדים אדרא זוטא והולכין על קבר המת (עי' יבמות דף קכ"ב ריש ע"א רש"י ד"ה תלתא ריגלי ועי' לעיל סוף סי' שד"מ) וביום ערב שבת שבתוך השבעה ימים ובע"ש שקודם תשלום החודש ובע"ש שקודם תשלום השנה מחלקים צדקה לעניים:

שע"ו ס"ד ורוחצים ידיהם במים. עי' כנה"ג הגה"ט אות י"ד ועיקרי הד"ט יו"ד סי' ל"ה אות ט' כי יש נוהגים שלא לקנח הידים מהרחיצה אלא מניחים אותם שיתנגבו מאליהם ויש נוהגים לקנחם. וכתוב בלחם הפנים בקונטריס אחרון דבירושלים ת"ו נוהגים שלא לקנחם:

שע"ו ס"ד בהג"ה ונמצא במדרשות לומר קדיש על אב על כן נהגו לומר על אב ואם קדיש בתרא י"ב חודש וכן נהגו להפטיר בנביא וכו'. כתב הרב ויקרא אברהם דף קכ"ו ריש ע"א דהגם שכתב מור"ם שנהגו לומר קדיש בתרא וכ"כ באו"ח סי' קל"ב סעיף ב' מ"מ בעיה"ק צפת ת"ו נוהגים כי האבל אומר כל השנה כל הקדישים בביהכ"נ חוץ מקדיש תתקבל דהוא שייך להש"ץ:

שע"ו ס"ד בהג"ה והאבלים אומרים קדיש אפילו בשבת ויו"ט. כתב הרב ויקרא אברהם דף קכ"ז ריש ע"א כי כן נוהגים בעיה"ק צפת ח"ו ועי' שלמי ציבור דף ק"ל:

תוכן העניינים

ארץ חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה