ארץ חיים· רבי חיים סתהון
ארץ חיים חלק יורה דעה · סימן שלט
של"ט ס"א בהג"ה אסור לחצוב שום קבר להיות פתוח עד למחר שלא יקברו המת באותו היום ויש סכנה בדבר. כתב הב"ח משם רש"ל דהיינו דוקא כשכבר מת והוא מונח על הארץ איכא סכנה כשמניחין הקבר פתוח בלילה אבל כשאין שם מת אין כאן סכנה ע"ש ועי' ברכ"י או"ח סי' תקמ"ז סעיף י"א וכתב השולחן גבוה ס"ק י"ג דנוהגים לפתוח קבר לגוסס בערב שבת ואם לא מת סותמין אותו בעפרו עוד כתב שם דנוהגים בירושלים ת"ו לחצוב קברים שלא לצורך גוסס ולחזור ולסותמם וליתן אבן גדולה על המצבה שאם ימות ערב שבת או בחול בערב שיהא הקבר מוכן ומזומן ולא ילינו המת (והלכות המת בא"י חמיר טפי מבחו"ל וכמו שיובא בעזה"י לקמן סי' שנ"ז):
של"ט ס"ג אומרים צידוק הדין עם יציאת נשמה וכשמגיע לדיין האמת קורע האבל. עי' ב"י משם הרמב"ן בתורת האדם ענין ההוצאה דף ך' דפוס ווארשא. וכתב השבט יהודה וז"ל אע"ג דמשמע מלשון הרמב"ן דאין זה אלא מנהג מה שזריזין מקדימין סמוך ליציאת נשמה מ"מ הש"ע כתבה בסתם כאילו הדין כך דיש תועלת לנשמה כשאומרין צ"ה תיכף מנהגינו להמתין עד שיתקבצו החכם עם החברים כדי להתיעץ אגב על צרכי המת עכ"ל וכן מנהג שאלוניק שאין אומרים צ"ה תיכף עם יציאת נשמה וכמ"ש השולחן גבוה לקמן סי' ש"מ סק"ג. וכן מנהגינו:
של"ט ס"ה מנהג לשפוך כל המים שא בים שבשכונת המת. כתב הט"ז סק"ד דהך שכונה לא נתבאר כאן שיעורה אלא דבכתובות דף כ"ח ע"א כתבו התוס' ד"ה ואם וכו' דשכונה היינו שלשה בתים כדאמרינן סוף פ"ק דע"ז דף כ"א. וכתב בתשו' חסד לאברהם תאומים יו"ד סי' ק"ו דאם רשות הרבים מפסיק בין בית המת להבתים מסביב ואפילו מעבר בני אדם בעלמא מהני דלא תהיה שכונה וכמ"ש התוס' ישנים בכתובות שם וכ"כ הרב מהר"ח פלאגי בספר חיים ביד סי' קי"ג דבכי האי גוונא לא מיקרי שכונה להצריך שפיכת המים. וכתב הפת"ש סק"ו משם חמו"ד שהשלשה בתים היינו שני בתים עם הבית שהמת הוא שם. והברכי יוסף אות י"ג כתב דנוהגים בירושלים וחברון ת"ו לשפוך המים מכל שני בתים אשר מכל צד בית המת חוץ מהבית שהמת הוא שם וכל בתי איש אחד כבית אחד חשובות. והרב אוזן אהרן אות ס' סי' ד' כתב שנוהגים שכל בתי החצר שהמת שם אפילו הם עשרים ושלשים בתים כולם שופכים רק בחצירות שבצד החצר שופכים כל שני בתים הדבוקים ממש לבית המת. עוד כתב האוזן אהרן שם שנוהגים שבאותם המים מקילים לרחוץ בהם הרצפה וגם לרחיצת בגדים למים ראשונים ואח"כ חוזרים ושוטפים הבגדים במים חדשים עכ"ל. וכתב הפת"ש סק"ד משם הברכי יוסף אות וא"ו דבגלילותינו נוהגים לשפוך המים שבשכונת המת אפילו כשהמת הוא ילד בתוך שלשים יום ללידתו. עוד כתב הפת"ש שהורו כמה גדולים שאם בישלו לכבוד שבת במים שבשכונת המת אין לאסור התבשיל בדיעבד דשומר מצוה לא ידע דבר רע וכמו דאיתא באו"ח סי' תנ"ה. עוד כתב משם תשו' שמש צדקה יו"ד סי' ל"ו שנוהגים שלא לשפוך המים כשהמת מת בשבת. ודברי השמ"צ הנז"ל הובא בתשו' צרור הכסף יו"ד סי' וא"ו ובתוספת שבת סי' רצ"א סק"ח. וכן נוהגים האשכנזים פה עיה"ק צפת ת"ו. ובפרט בימות הקיץ שקונים מים וקשה למצוא מים אחרים. עי' חק יעקב סי' תנ"ה סק"ז. מלבד קושי הסינון מהתולעים בשבת עי' מה שכתבתי בחלק או"ח סי' שי"ט סעיף ט"ז: