אור ברסלב
ארץ חיים ארץ חיים חלק יורה דעה › סימן קס

ארץ חיים· רבי חיים סתהון

ארץ חיים חלק יורה דעה · סימן קס

סימן קנח

ק"ס ס"ט בהג"ה ואם אחד מלוה מעות וכו'. עי' שולחן גבוה ס"ק כ"ו על דבר הפוליסא"ס שעושים בעיה"ק ירושלים ת"ו:

ק"ס סי"ח כל רבית דרבנן מותר במעות של יתומים או של הקדש עניים או תלמוד תורה או צורך בית הכנסת. עי' בית יוסף משם הרשב"א שצידד להתיר אפילו ברבית קצוצה במעות של הקדש עניים או תלמוד תורה מטעם שאין להם בעלים ידועים אך למעשה לא סמך על זה להורות כן ע"ש ובדרכי משה אות ט"ז. וכתב מורינו מהר"י בי רב בתשו' סי' ל"ו על דבר מעות שהוקדשו לישיבת עיה"ק ירושלים ת"ו על מנת שיהיה הקרן קיים לעולם והפירות לישיבה. דמותר להלוותם ברבית דרבנן דהיינו קרוב לשכר ורחוק להפסד אבל ברבית קצוצה אסור וכו' והרשב"א ז"ל התיר גם ברבית קצוצה וכו' ואע"ג שבנדון דידן נראה כי יש בעלים ידועים שהם לישיבה של ירושת"ו יש לומר כי גם בזה אין בעלים ידועים כי יש ביד המחלק ליתן בישיבה שירצה וגם לתלמידים שירצה אך מה שהתיר הרשב"א הוא להלכה ולא למעשה אבל לכולי עלמא מותר לכתחילה להלוות ברבית דרבנן ע"ש. ומורינו הרב מהרימ"ט ח"ב יו"ד סי' מ"ה ד"ה איברא כתב וז"ל איברא דבמעות שהוקדשו על מנח שיהיה הקרן קיים לעולם ומן הפירות יעשו צדקה או יתחלקו לעניים או לתלמוד תורה או לביקור חולים. בזה ראיתי שנהגו היתר בארץ ישראל בפני רבותינו רבותינו זלה"ה. ולא מטעם דממון עניים הוא אלא דהני עניים לאו בעלי הממון מיקרו. כיון שאין להם בגוף הקרן כלום ואינם זוכים אלא בפירות העתידים לבוא אחר שיבואו לעולם. והפקיד שהופקד להשגיח בזה לאו שלוחו של בעל המעות אלא לזכות העניים הוא משגיח. ואילו אמר ללוה אני אתן לך מנה של פלוני שילוה לך ותתן לי עשרה דינרים היה מותר כההיא דאמרינן בגמרא (ב"מ דף ס"ט ונפסק בש"ע לעיל סעיף ט"ז) גביה בריה דרב פפא דאמר רב פפא כל כי האי ריביתא ניכול לא אסרה תורה אלא רבית הבאה מן לוה למלוה אף כשאמר תנהו לעניים שפיר דמי דהני עניים לאו בעלים מיקרו. ואף הרא"ש ז"ל (שלא התיר רבית קצוצה בהקדש עניים אלא דוקא רבית דרבנן כמ"ש בטור וב"י) יודה בזה שהוא ז"ל לא מצא ממון עניים שיהא מותר אלא ממון בדק הבית. וכן הדבר דהקדש עניים כהדיוט דמי. אבל זו אף בהדיוט כי האי גוונא שרי שהמעות לאחד והפירות לאחר. נהי דאי הוה אמר בעל המעות אני אלוה לך ותן לעניים כך וכך אסור כיון דעל פיו הוא נותן להם כנתן בידו דמי וכו' אבל פקיד זה לא שליח דבעל המעות הוא אלא שלוחא דעניים הוא וזוכה להם ועל ידו מותר וכו' ומיהו אם היו עניים מיוחדים וקייץ להו מה שהם לוקחים יש לחוש וכו' מ"מ היכא דאין העניים מיוחדים דוה זוכה היום וזה זוכה למחר וכ"ש היכא דלא קייץ להו מידי אלא מחלקים להם לפי העת ולפי השעה לפי העניים ולפי רוב הענוה אין כאן אדם מיוחד שיזכה בגוף המעות לפירותיהם ואין להם אלא לשעתן מה שנוטלים ונותנים לתוך פיהן ולאו בעלים מיקרו וכו'. ומעיד אני עלי שמים וארץ שבארץ ישראל בעיר צפת בהיותה יושבת על תילה בפני הרבנים זלה"ה היו נוהגים כן לתת מעות שהוקדשו ללומדי תורה בישיבה. ומעות שהוקדשו לתלמוד תורה. בריוח כך וכך למאה. ומהר"ר אברהם גבריאל זלה"ה היה בידו ממון רב כסף קדשים אלו והיה מלוה אותם בענין זה. וקובע שנים ומחשב חדשים וכו'. שזו אף לדברי הרא"ש שרי. לא מטעם ממון עניים אלא מטעם שאין הקרן שלהם ולא נחלק אדם בזה מעולם עכ"ל. והכנה"ג בתשו' בעי איי יו"ד סי' קפ"ב האריך מאד בהיתר זה והביא קלת הדברים בכנה"ג יו"ד ריש ח"נ. וכתב שם ובכנה"ג סי' זה הגהב"י אות ע"ז ליישב דברי מורינו הרב מהרימ"ט הנז"ל דלא ליסתרו אהדדי למה שכתב איהו גופיה בחלק הנז"ל סי' ל"ט (שיובא בעזה"י לקמן כי' קס"ט) ועיי' ח"א סי' קי"ו ובמל"מ פ"ד מהלכות מלוה הלכה י"ד ובאור זרוע ח"א סוף הלכות צדקה דף ט' ע"ד ובתשו' מהר"א בן טווא בחוט המשולש שבסוף תשב"ץ סי' ל"ד ובתשו' הגאון מהר"י אחי הט"ז סי' ה' ושמש צדקה יו"ד ס' ך'. וכתב הכנה"ג בהגהב"י אות מ"ז והשולחן גבוה ס"ק מ"ו דנוהגים להלוות מעות יתומים והקדש בדרך קנס דלקמן סי' קע"ז סעיף י"ד. וע"ש סעיף ט"ז ובש"ך ובפתחי תשובה שם ובמזבח אדמה סי' זה דף י"ב סוף ע"ד:

תוכן העניינים

ארץ חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה