ארץ חיים· רבי חיים סתהון
ארץ חיים חלק יורה דעה · סימן קכא
קכ"א ס"ב כתב הפתחי תשו' סק"ב משם החת"ס יו"ד סי' קי"ג דקדירות ברזל המצופים בהיתוך לבן ושוע דק פחות מכדי קליפה וכו' ויש לחוש אולי מחרס נעשה התערובת בהיתוך אם אירע בהם טרפות לא ליעבד להו הגעלה דבעי ליבון מספק אמנם למלאותם גחלים וירתיחו כ"כ עד שהקש נשרף מבחוץ שפיר דמי. ועי' בחת"ס שם שדחה דברי הרב השואל שרצה להתיר בהגעלה שלשה פעמים אחר ששהה הכלי מעל"ע על פי סברת בעל העיטור שהביא הטור בסי' זה (ועי' בש"ע לעיל סוף סי' קי"ג ותשו' כתב סופר יו"ד כי' פ') אך בתשו' שואל ומשיב מהדורא תליתאה ח"ג סוף סי' פ"ב כתב דאם אי אפשר ללבן יש לסמוך על סברת בעל העיטור הנז"ל מטעם שאינו רק כדי קליפה ובודאי יש ששים נגד הבלוע (עי' ש"ך לעיל סי' ס"ט ה"ק ס"ה) ומשהו ונטל"פ בודאי יש להתיר ועוד שהוא כלי שדרכו להשתמש בשופע (ע' לעיל סי' צ"ט סעיף ז' וסי' קכ"ב סעיף ה' ובט"ז כם) והוא ספק חרס ספק מתכות. ובתשו' רב פעלים ת"ג או"ח סי' כ"ח כתב דגם לדעת החת"ס יש להתיר בכלי שני שאירע בו טרפות ע"י הגעלה ג"פ אחר מעל"ע. ונראה דבספק איסור טרפות יש להתיר כנז"ל גם בכלי ראשון אפי' לדעת החת"ס כיון דהוא ספק מתכות ספק חרם ואיכא ס"ס. ועי' בתשו' מורינו הרב המבי"ט ח"ג סי' ק"ס ורשד"ם יו"ד סי' ל"ח ד"ה ולענין הכלים וכו' ומהרש"ך ח"א סי' ע"ז ובאר עשק סי' ס"ח ותשו' דבר שמואל אבוהב סי' שי"א ותשו' מורינו הרב סמא דחיי יו"ד סי' א' ב' ג' ד' ושיורי ברכה יו"ד לעיל סי' נ"ה אות ג' וזרע אמת יו"ד סי' ל"ט ופתחי תשו' לעיל סי' ק"י בכללי ס"ס אות י"ט ולקמן סי' קכ"ב סק"א וסק"ג: