ארץ חיים· רבי חיים סתהון
ארץ חיים חלק יורה דעה · סימן מד
מ"ד ס"ב לקתה הכוליא וכו' יתמסמס וכו' עד הלובן וכו' טריפה. כתב הש"ך סק"ה דהיינו לתוך הלובן וכ"כ הש"ך לקמן סק"ח לענין ליחה או מים עכורים או סרוחים דלדעת מרן המחבר ז"ל בעינן שיגיעו לתוך הלובן וכן פסק הפר"ח וכן מסקנת הרב מהר"ח מוצירי ז"ל בתשו' באר מים חיים ח"א יו"ד סי' וא"ו וסי' ח' וכתב בסוף סי' ח' כי כן ראה נוהגים בעיה"ק צפת ת"ו ובעיה"ק טבריא ת"ו בין בליחה וכו' בין במסמוס ובודאי כי כן נוהגים בעיה"ק ירושלים ת"ו. והגם שהרב מהר"א מזרחי מירושלים כתב בספר זכרון לבני ישראל דלא בעינן שיגיע לתוך הלובן. כבר כתוב שם בהג"ה משם הגאון מהר"ר ישראל בנימין ז"ל אב"ד דירושלים ת"ו דדוקא עד ועד בכלל ותו דילמא הי' מחמיר הרב ז"ל בבהמות גוי כמו בירושלים ה"ו אבל בשל ישראל חידה להתיר ע"ש באורך:
מ"ד ס"ח וכל שינוי מראה פוסל בה. כתב הפר"ח ס"ק י"ז וז"ל בלובן הכוליא יש עליו קרום דק מלמעלה ולפעמים נמצא אותו קרום שחור נוטה לדיותא ותחת אותן קרום מוצאין הלובן לבן כשאר הכליות. שמעתי שנחלקו בזה חכמי הדור שלפנינו וכו' ודעתי להכשיר וכו' ופה ירושלים עיה"ק איכא מעשים בכל יום בדין זה. וטבחי מתא נהגו להקל על פי המכשירין. ויפה עושין עכ"ל: