אור ברסלב
ארץ חיים ארץ חיים חלק יורה דעה › סימן לג

ארץ חיים· רבי חיים סתהון

ארץ חיים חלק יורה דעה · סימן לג

סימן לא

ל"ג ס"א כתבו האחרונים משם הרוקח דנימוק הלשון עם ערלת הגרון טרופה וכתב בתשו' פרי הארץ ח"א יו"ד סי' וא"ו דלפי"ז אם ניטל הלשון טריפה וכן אנו נוהגין בירושלים ת"ו ע"ש:

ל"ג ס"ו ושט וכו' אם עוף הוא וכו' מהפך הושט ובודקו מבפנים וכו' וכתב מור"ם ולדידן דאין אנו בקיאין בבדיקה אף עוף אין לו תקנה. ולקמן סעיף ח' בעוף שצוארו מלוכלך בדם. כתב מרן דמהני בדיקה ומור"ם כתב דאין אנו בקיאין. וכתב שם הש"ך ס"ק ט"ו והכנה"ג לקמן סי' נ"ז בהגה"ט אות מ"ג דמרן ומור"ם בשני דינים הללו אזלי לשיטתייהו בסי' נ"ז סעיף י"ח. וכמבואר בבית יוסף בסי' זה. וכתב השו"ג בסי' זה ס"ק ט"ז וי"ט דגם לדידן דאזלינן בתר הוראות מרן ז"ל נהגינן לאסור. ועי' מה שכתבתי לעיל סי' כ"ד סעיף וא"ו ד"ה בהג"ה

ל"ג סי"א אבל שאר הזפק שניקב מותר. כתב הרב פחד יצחק אות ז' דיני זפק משם מהרי"ל ואלי וז"ל מפשטן של דברים ומדברי ההג"ה שאוסר דוקא בניטל. משמע דבניקב אפילו כשיש בו חסרון כשר, דאפושי בפלוגתא לא מפשינן. אלא שקבלתי בשמו של מהר"ר מאיר ברזילי זצוק"ל שהיה ראש ישיבה בצפת קודם בואו באיטאליא. והוא אתריה דרבינו מהר"י קארו ז"ל. שבצפת תוב"ב מטריפים כל שניקב בחסרון כאילו קבלה בידם שנקב דנקט רבינו היינו נקב בלא חסרון. והדבר ידוע דחסרון לא מיקרי אלא כשחסר מעצמיות הדבר. אבל בלאו הכי לא מיקרי חסרון אף שהנקב פתוח כל שאנו מכירים בו ע"י המתתה או באופן אחר שלא ניטל ממנו כלום. ועי' כיוצא בזה בטור או"ח סי' תרמ"ח. וחכמים אחרים ממודינא העידו על הקבלה הנז"ל עכ"ל ועי' תשו' זרע אמת ח"ג בקיצור הלכות טריפות הושט אות ך' ובהשמטות שם סי' א' דף קי"ד בזה:

תוכן העניינים

ארץ חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה