ארץ חיים· רבי חיים סתהון
ארץ חיים חלק יורה דעה · סימן כד
כ"ד ס"ו כתב הכנה"ג בהגהב"י אות ך' שאינו נכון ליד) לשחוט מיושב כי הישיבה מביאה לידי דרסה. והנחפה בכסף ח"ב דף כ"ח סוף ע"ד כתב דבעיה"ק ירושלים ח"ו כולם שוחטים מיושב ואין חוששין לזה:
כ"ד ס"ו בהג"ה והמנהג להטריף כל דרסה בין במיעוט קמא בין במיעוט בתרא בין בקנה בין בושט. וכ"כ לקמן סעיף יו"ד לענין חלדה ובסעיף י"ב לענין הגרמה ובסעיף ט"ו לענין עיקור. וכתב הפר"ח בסעיף י"א סוף ס"ק י"ט דקיימא לן כדברי מור"ם להטריף כל החמשה דברים אפילו במיעוט קמא דקנה משום חשש נקיבת הושט (ואנן לא בקיאינן בדיקת הושט ועי' בהג"ה לעיל סוף סי' כ"ג ובד"מ שם ובש"ך סי' זה סוף ס"ק י"ג, ובסעיף ט"ז ס"ק ל"ג כתב וז"ל למאי דנהיגי להטריף בשאר חמשה דברים בכל שהוא הוא הדין לעיקור עכ"ל וכ"כ הרב מהרחא"י זאבי מעיה"ק חברון ת"ו בהגהות באר מים חיים לקמן סי' ל"ג ס"ק ט"ז. וכ"כ הרב מהר"ר יהודה דיואן מעיה"ק הנז"ל (תושב עיה"ק צפת ת"ו מלפנים כמ"ש בהקדמת ספרו חוט המשולש) בספרו זבחי שלמים דף י"א י"ב דהאידנא נהגינן הכי בכל החמשה דברים:
כ"ד סי"ז בהג"ה משם מהרי"ק ואפילו זרק העוף מידו ולא אמרינן דמחמת זריקה או פרכוס נשמט. וכתב המחזיק ברכה אות וא"ו דמ"ש בחידושי רבני ירושלים הקדמונים (שנדפס כסוף תשו' חיים וחסד) להכשיר אין לסמוך על זה כי בזמנם עדין לא נדפס תשו' מהרי"ק ואם היו רואים דבריו היו אוסרים (ועי' מה שכתבתי בכללים סי' ד'):
כ"ד סי"ט שחט העוף כדרכו בהכשר ואחר גמר שחיטה מצא טבעת מהגרגרת שלם על הסכין כשר כתב הפר"ח סוף ס"ק ל"ט כי כן מנהגינו ודלא כמור"ם והאחרונים: