ארץ חיים· רבי חיים סתהון
ארץ חיים חלק יורה דעה · סימן י
יו"ד ס"ג סכין ששחט בה טריפה וכו' ונוהגין עתה לקנחה יפה בשער הבהמה בין כל שחיטה ושחיטה ושפיר דמי. עי' אחרונים על מה שנוהגים השוחטים שאינם מקנחים הסכין בין עוף לעוף. וכתב הנחפה בכסף ח"ב דף י"ח סוף ע"ב כי כן נוהגים בירושלים ת"ו וכתב דהיינו טעמא משום שנוהגים לבדוק העופות מחיים מחמת טריפות הגף או הרגל (עי' ישרי לב יו"ד אות ש' סי' י"ד ותשו' פני יצחק ת"א יו"ד סי' ח') וטריפות דשכיחי הוא בזה. וכיון דבדקי לה מחיים תו ליכא למיחש. ואי משום חשש נבילה נמי לא שכיח שהשוחט ינבל דרוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן ולכן לא חשו לקנח. ודוקא בבהמה דשכיח בה טריפות דאי אפשר לבודקה מחיים הוא דמקנחים:
יו"ד ס"ג ואם רגיל לשחוט בה טריפות תדיר (כגון ששחט הרבה בהמות ונמצאו כמה בהמות מהן טריפות בבדיקה) צריך נעיצה עשרה פעמים בקרקע קשה. כתב הפר"ח ס"ק כ"א דהשוחטים נוהגים היתר שלא לנעוץ הסכין בקרקע משום שמקנחים אותו יפה בשער הבהמה בין כל שחיטה ושחיטה. וכתב הנחפה בכסף ח"ב דף י"ח ע"ג שמדברי הפר"ח נראה דסגי בקינוח אף ששחט טריפות רצופות בלי כשירות בנתיים וכן הבין התבו"ש ס"ק כ"ב בדעת הפר"ח והכי נקטינן וכן המנהג: