אור ברסלב
אריה דבי עילאי אבן העזר סימן לז › דרישה ס"ק א'

אריה דבי עילאי אבן העזר· רבי ארי' ליבוש ליפשיץ

סימן לז · דרישה ס"ק א'

פרישה ס"ק ג'

הנה הב"ח בק"א השיג עליו דכיון דס"ל כהריטב"א דבמסקנא מתורץ אף קושיא דדילמא שד מנ"ל לרבינו להחמיר מסברא דנפשי' ולומר דצריך לראות בצל צילו יעו"ש ואין זה השגה דבאמת הדרישה לא כ' דס"ל לרבינו כהריטב"א רק כי היכי דלא תיקשי הא גופי' לדעת רבינו דהא סברת הריטב"א נראה נכונה דכמו דלא חיישינין לצרה משום סכנה ה"נ לא כחוש לשד ובאמת משמע לי' דהגמ' לא מתרץ עם תנא דבי' ר"י רק קו' ודלמא צרה ולא קו' ודלמא שד מדלא קאמר אלא כדתנא דבי ר"י כו' וקשה על הגמ' בזה לכן כ' הדרישה דיש לתרץ דברי הגמ' משום כיון דאיכא רעותא כו' וכמו דתירץ הב"י לקמן סי' קמ"א הביאו הדרישה דלא אמרינין כסברת הריטב"א משום דצרה לא שכיח משא"כ שד כן תירץ הדריש' תירוץ אח' משום דאיכא ריעות' וי"ל דלא הוי כלל כשעת הסכנה כיון דאפשר למיבדק בצל צלו אך זאת יש לתמוה אדרישה דלדבריו קשה האיך כ' הטור בשם הגאון דהאידנא לא בקיאין בבואה דבבואה הלכך לא עבדינין בה עובדא ותיפק לי' דלדברי הדרישה כיון דאנן לא בקיאין שוב יש לסמוך על שעת הסכנה ודוחק לומר דכיון דשמא יש איזה בקיאין בעולם בזה שוב יש למיבדק ודומה קצת כמו ספק חסרון ידיעה אי יש בקיאין בעולם לא הוי ספק י"ל דז"א כיון דהגאון כ' דהאידנא לא בקיאין משמע דשום אחד אינו בקי בזה ועוד הא כ' הדריש' מטעם ריעותא לפנינו וכאן ליכא עכ"פ ריעותא לפנינו ועוד דכאן אין ענין לספק חסרון ידיעה כיון דעיקר סברת הדרישה דלא שייך בזה שעת סכנה כיון דאפשר למיבדק א"כ כיון דאנן השתא לא בקיאין בזה שוב הוי שעת הסכנה ואם לא תאמין לזה לא תמצא אחר ואפשר דדעת הגאון הוא באמת כדעת הריטב"א הנ"ל או כמ"ש הב"י לקמן לחלק בין כרה דלא שכיח לשד דשכיח. ועפ"ז אפשר קצת לתרץ מה שתירץ הב"י דברי הרמב"ם דס"ל כהגאון כו' וכ' ע"ז הב"ח ושארי לי' מארי דהא הגאון כתב לא עבדינין עובדא להתיר והרמב"ם הא כ' דמתירין עפ"י בת קול דאפשר לומר דלא ניחא לי' להב"י לומר דס"ל להרמב"ם כדעת הריטב"א דא"כ הו"ל להרמב"ם לפסוק בהדיא כן דיש להתיר אף שלא חזו בבואה דבבואה ולא כתירוץ ראשון שבגמ' וגם דלא כירושלמי לכך ס"ל דבאמת הגמ' מצריך לראות בבואה דבבואה אף לפי המסקנא משום כיון דמצינין למיבדק רק כיון דאנן השתא לא בקיאין לא צריך למיבדק לכך השמיט הרמב"ם דין דבבואה דבבואה אך הנה לשון הדרישה מגומגם במה שכ' בס"ק הנ"ל ואף שכ' רבינו דוקא שחרית וערבית ונראה דכונתו דא"כ עדיין קשה דשחרית וערבית דכתב הטור ביו"ד סי' קמ"ב דצילו לבד הוא בשחרית וערבית דהצל כגובה קומת אדם זה נקרא צילו לבד א"כ אז א"א למיבדק בצל צילו כלל וזה נראה כונת הדרישה לתרץ אך איני מבין מה שתירץ זה וכ' דכל היום יש צל צילו דהא באמת מבואר בטור הנ"ל דבשחרית וערבית יש רק צל לבד ולא צל צילו.

תוכן העניינים

אריה דבי עילאי אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה