אריה דבי עילאי אבן העזר· רבי ארי' ליבוש ליפשיץ
סימן לז · ב"ח סעיף ד
והכי משמע מעובדא דר"ט סוף יבמות ששאל ודקדוק כו' אין זה מדוקדק דהא זה הוא למ"ד דס"ל לר"ט דבודקין ע"נ בדרישות וחקירות ואנן לא קיי"ל כוותי' והמ"מ בעצמו כ' ראיות אחרות מלשון הת"ק אין בודקין ע"נ בדרישות וחקירות ולא קאמר אין בודקין ע"נ כלל יעו"ש:
בטור סוף סעיף ט"ו ושומא לא הוי סי' מובהק מפני שיש להשתנות כו' קשה דהא בגמ' לא קאמר הך טעמא דעשוי' להשתנות רק שומא מצוי בבן גילו כו' ונ"מ להא דהמציא הרד"ך הביאו הב"י דשומא באבר פלוני ומקום פלוני סמכינין ולדעת הטור אין חילוק בזה:
מ"ש הב"ח סעיף ט"ו אינו מובן לי מ"ש ולמד רבינו כך ממ"ש התוס' והרא"ש הא דקאמר וקאמרו סימנים כו' דאדרבא דמדברי התוס' והרא"ש הללו מוכח דלא סמכינין אט"ע בלא סימני' כלל מדכתבו דהא מי קאמרו סימני' איירי בשאין הגוף שלם רק הפרצוף פנים עם החוטם דקשה דהא מביא לקמן אין מעידין אף בטב"ע לחוד א"כ איך סיימו התוס' וה"פ ר"ת לקמן גבי אין מעידין אלא תוך ג' ימים כו' אלא ע"כ דס"ל להתוס' דאין מעידין אלא פ"פ עם החוטם היינו בט"ע וסימנים דוקא וצ"ע בכ"ז: