אריה דבי עילאי אבן העזר· רבי ארי' ליבוש ליפשיץ
סימן לב
מה שנשאלתי מכבוד מחו' הרב הגאון אב"ד דק' צאנז שהור' באשה ששמה שינדל וחותמת א"ע שיינדל בשני יודין לכתוב בשני יודין ואח"כ הי' לבו נוקפו אולי צריך עוד גט אחד ולכתוב שינדל כמבואר בב"ש וכתב דהטעמים שלו שהורה לכתוב בשני יודין משום דנראה לו עכשיו לכתוב בכל הגיטין שיינדל אף שלא ידוע חתימתה כי הנה לפי המנהג עתה בכל השטרות ומכתבים לכתוב נקודות צירי בשני יודין. וא"כ אף שבזמן הקודם הי' המנהג לכתוב נקודת צירי ביו"ד ופתח חריף בשני יודין מ"מ עתה נשתנה זה הענין ואנו צריכים לכתוב לפי הקריאה לרוב העולם. ואם יכתוב ביו"ד אחד יקרא הקורא בחיריק כי כן הוא עתה יוד אחת במקום חיריק לחוד וכן מבואר בטיב גיטין שם קריינדיל דתליא במבטא המדינה ולא לפי הנחת השם וכן מבואר בשער אפרים בסי' קי"ח דלא תליא בהנחת השם רק לפי הקריאה אולם אחרי שדבר זה לא שמעתי מעודי יראתי לפסוק בזה אבל היכי שחתימתה בשני יודין נלפענ"ד פשוט שיש לכתוב כחתימתה ול"ד לאליעזר משום דכשחותם עכשיו בלא יוד שאין משגיחין בחתימתו כיון שהוא טעות דמוכח כמבואר בט"ז ז"ל דהתם הוא עצמו טועה אבל העולם כולו קורין אליעזר ביוד ובלא יוד אלעזר בקמץ אבל הכא אדרבא במקומות הללו כולן כותבין כן ובפרט שמסתמא כן נכתב בכתובתה ומבואר בשער אפרים ז"ל סי' הנ"ל דהולכין אחר כתובתה וביתר כתיבת מכתבים ואף דשם מסתפק בשם בונידא הלא מסיק דזה הוא רק קיצור מהשם בון ונדינא ואין לכתוב רק העיקר כמבואר שם אבל בנ"ד יראה מדבריו שיש לכתוב כמו שנכתב בכתובתה וכמו שכותבין במכתבי' שם זה ובפרט שהיא עצמה חותמת כן לכן הוריתי לכתוב שיינדיל אולם אעפי"כ לאחר המעשה לבי נוקפי עד אשר רומכ"ת יודיעני דעתו הרמה ואדע מה לעשות:
והנה הגם שבטיב גיטין גבי שם יוטא מבואר דאין אנו הולכין אחר חתימת אשה שאין חותמת שטרות ואינה בעלת מו"מ מ"מ מאן יוכח זה ומה הוא השיעור של נושאת ונותנת. וגם מביא בס' הנ"ל שבתשובתו כ' לענין שם חי' אם חותמת בשני יודין מה דינה ואין תשובותיו בידי לעיין בהם:
וזה אשר השבתי לו
הנה מה ששינה שם שינדל מכפי המבואר בקדמונים עשה שלא כהוגן אם אמנם בדיעבד אין לפסול הגט ומקודם אגיד כי זה שכ' במכתבו דהאידנא נשתנו כתיבת הכתבים והשטרות לכתוב במקום נקודת צירי שני יודין ובמקום נקודת חיריק רק יו"ד אחת ענין זה לא נודעתי כלל והרי הגאון בעהמ"ח טיב גיטין הי' מדקדק גדול בכתיבות השמות בכתבים ושטרות והדפסת ספרו אינו רק משך שבעה שנים ואעפי"כ מבואר בדבריו בכמה פעמים ובשם וואלף או וואלבלין בדף י"ז ס"ק ו' דמנהגינו דחד יו"ד היא חיריק או צירי ושני יודין הוא פתח נרגש בהכרת היודין ולא ידעתי אם אחר הזמן הנ"ל נעשה איזה השתנות ואם הוא מסופר דווקנא או הוא מבני גליל דלא דייקי בלישנא או אפשר איזה לשון סרוח ומשובש בפי האנשים והעונים אך אמנם לו יהי' כדבריו שנשתנה עתה סדר הכתיבה ושיהי' לדין ההשתנות ההיא כדין למידין מלשון הדיוט שבשטרות אעפ"כ בענין שם של שינדל אף אם חותמת בב' יודין אעפ"כ אין לשנות מסדר הקדמוני' דהנה מ"ש במכתבו הנ"ל משו"ת שער אפרים סי' קי"ח דלא תליא בהנחת השם רק לפי הקריאה אין הדבר כן:
כי באמת בשינוי לשון המבטא כשנשתנה עכשיו מן הקודם או בשינוי מדינה ומדינה ככתבה וכלשונה זה באמת פשוט וברור דתלוי רק לפי לשון המבטא דעכשיו ולא לפי הנחת השם והוא מדברי הרמ"א סוף סי' קכ"ט דאין להקפיד איך נמצאו השמות והכינויים כתובי' כי כל א' כתב כל' מדינתו כו' וכ"ז שינוי ל' המבטא. ומה דמות יערוך כשאין שום שינוי במבטא רק בשינוי סדר הכתב והמכתב שנשתנה עתה סדר הכתיבה בסימני הנקודות ובשו"ת שער אפרים הנ"ל מיירי כשיש שינוי במבטא וכמבואר בדבריו בשם ביינונידא דביין הוא ביוד נרגשת ונעה. ולא ביו"ד אחת ונחה כי מה שקורין אותה ביי"ן ביו"ד אחת אינה רק קיצור השם כו' אבל בשינוי סדר הכתיבה בסימני הנקודות בוודאי אין לשון הדיוט שבכתיבות השטרות דעכשיו מכריע נגד הכתיבה שקבעו הקדמונים דהרי לכל הכתיבות נקרא שה ההוא בצירי ואין שום שינוי במבטא בין סדר הכתיבה הקודמת לסדר הכתיבה דהאידנא בוודאי דאין לשנות ממה שקבעו הקדמוני' בשם שינדל וכן בשאר שמות הדומה הנקראי' בצירי כמו בילא או קילא או ריזל שיהיו נכתבי' רק ביו"ד אחת ואם באנו לחוש לחשש טעות שיטעה הקורא בקריאת השם ע"י הכתיבה שרגיל עתה ואף דקריאת השם עפ"י הטעות לא נמצא עתה כלל שום שם בשמות הנשים ואעפי"כ נבוא לחשש בחששא רחוקה כזאת א"כ עפי"ז איכא חשש ג"כ כשיכתוב שיינדל בשני יודין שיקרא הקורא בפתח חריף כפי סדר כתיבה מן הקדמונים ולמה נחשוש כשיכתוב ביוד אחת שיטעה לקרות בחיריק כפי סדר הכתיבה הרגיל עתה דנוכל לומר דיתלה הקורא בכתיבה הנהוגה מקדמונים ולא נחשוש כשיכתוב בב' יודין שיטעה הקורא לקרות בפתח חריף כפי סדר הכתיבה הנכונה מן הקדמונים. והנה הנוב"י במהד"ק סי' פ"ז ופ"ח דמפלפל אם אמרינין בסם מהשמות דהקורא יקרא עפ"י דקדוק לה"ק היינו למידק בחכמת הדקדוק כאשר מדקדקין בספרי הקודש דאין תנועה אחת מושך שלשה שוואין אבל במשפט הכתיב' בוודאי נודע דסדר הכתיבה שקבעו הקדמונים הוא כמשפט הראוי והנכון ובוודאי הנראה ביותר דאמרינן דהקורא יקרא כפי סדר הקדמונים דהוא בוודאי כסדר הנכון ועוד דכמו שלא חששו הקדמונים לפי סדרן לכתוב ביוד אחת הן בצירי הן בחיריק והי' להם לחוש דהקורא יקרא שם ההוא בחיריק כיון דיוד אשת משמש בין לחיריק ובין לצירי וע"כ דסמכו עצמם במה ששמות כאילו בשמות הנשים לא נמצאו כלל בחיריק א"כ כמו כן י"ל דאין מקום לחששא דהקורא יקרא בחיריק עפ"י לשון הרגיל עתה כיון דשם זה לא נמצא כלל בחיריק בשמות הנשים ובוודאי יתלה הקורא שנכתב כפי סדר הקדמונים והנה יותר מזה מבואר בשו"ת צ"צ סימן פ"ד בשם מרקיל או מערקיל דאף דנקרא מרקיל בפתח אין לשנות ממה שכתבו הקדמונים לכתוב מערקל בע' ואף דהתם יש שינוי במבטא מ"מ כיון דאין הרגש גדול בשינוי המבטא ההוא ג"כ אין לשנות מסדר הקדמונים עאכו"כ בנ"ד והנה אף דחתנו בעל עה"ג סימן מ"ב חולק עליו היינו מטעמי' אחרים שם עכ"פ גם משו"ת עה"ג יש ללמוד דמודה לי' לבעל הצ"צ דכשאין הרגש רב בשינוי המבטא דאין לשנות מסדר הקדמונים ומש"ה נזכר גם בל' תשו' עה"ג ג"כ חילוק זה דלא ניכר חילוק גמור במבטא בין מרקל למערקל יעו"ש והנה מ"ש כ"ת מחמת שחותמת כך בב' יודין נראה לפענ"ד דגם זה היא דבר שאינו דהנה דוקא כשיש שינוי במבטא באיזה הברת התיבה משורש התיבה בזה יש ללמוד מחתימתה או מכתיבת הכתובה משא"כ כשאין שום שינוי במבטא ולא נשתנה שום שינוי כל דהוא עפ"י חתימתה בב' יודין לא בשום שינוי מבטא כלל ולא בשינוי הברה כלל מה תועיל חתימתה להורות משפט כתיבת שם הלז נגד מה שקבעו הקדמונים ומה שמביא כ"ת משו"ת בית אפרים בשם חי' כשחותמת עצמה בב' יודין עיינתי בשו"ת הנ"ל סימן ק"א ואף דדבריו שם דאין ללמוד מחתימתה הוא מחמת דנכתב בתורה רק ביוד אחת וכדכתיב נפש חי' מ"מ במרוצת דבריו נזכר גם טעם זה שאין שום שינוי במבטא ולדעתי הוא דבר ברור ופשוט מסברא דכשאין שום שינוי במבטא או בהברת התיבה ע"י חתימתה דאין ללמוד כלל מחתימתה והוא דבר מהמוסכלות ראשונות שאין צריך לראי' כלל וגם יש ללמוד סברא זאת מדברי הב"ש דכ' בשם זעליג בג' או בק' מבואר בדבריו שם וכפי המבואר בס' טיב גיטין דף י"ח ע"ב ס"ק י"ח דיש ללמוד מהחתימה מחמת שיש שינוי בהמבטא משמע מזה דאם לא הי' שינוי בהמבטא אין ללמוד מהחתימה והגם דבשו"ת צ"צ סי' הנ"ל כ' בשם זעליג בג' או בק' דג"כ אין הרגש בהמבטא מ"מ הב"ש קורא גם זה שינוי בהמבטא יעו"ש בס' טיב גיטין שמאריך בזה עכ"פ לפ"ד אף אם חותמת עצמה שיינדל בב' יודין מ"מ אין לשנות מסדר הקדמונים וצריך לכתוב שינדל רק בי' אחת דאינו ראי' מחתימתה אפי' אם לא הי' שינוים בסדרי הכתבים שכ' רו"מ וכמו שכתבתי לפי שאין שינוי במבטא מכ"ש שלפי דברי רו"מ שיש שינויים בסדרי הכתבים עתה במה שהי' בעת הקדמונים א"כ מה ראי' במה שחותמת עצמה כסדר הכתבי' הנהוגי' עתה אעפ"כ לדינא דצריך לדקדק בלשונות שבהגט אין לשנות מסדר הקדמונים. אך אמנם כ"ז כתבתי אה אסר בלבבי לענין כתיבת הגט דלכתחילה צריך לכתוב שינדל ביו"ד אחת ואעפי"כ בדיעבד כשנכתב שיינדיל בשני יודין כשר בדיעבד ומ"ש רו"מ בתחלת האגרת דלבו נוקפו אם אין צריכה עוד גט אחר לדעתי אין לספק בזה כלל אף אם לא הי' שינוי בסדרי הכתבי' שכת' רו"מ אם נכתב שיינדל בשני יודין אין לפוסלו בדיעבד לחשוש שיקרא הקורא בפתח כיון דאין שום שם משמות הנשים נמצא שם זה בפתח וכמו דסמכו הקדמונים ע"ז וסדרו לכתוב ביוד אחת אף דאיכא למיחוש שיקרא בחיריק והגם דיש לחלק ולומר דלסדר הקדמונים עכ"פ לא הי' הוכחה לקרות בחיריק ולשנות סדר השם כפי הנמצא משא"כ בשני יודין דאיכא הוכחה לשנות את קריאת השם שלה ולקרות בפתח מדנכתב בב' יודין מ"מ יש להכשיר בדיעבד דהרי זה דומה לסם חניכה המבואר בב"ש אם כתב בהוספת א' וכמבואר בטיב גיטין דף י"ב ע"ב ס"ק ו' דאין כאן שום שינוי השם והא' הוא רק הוספת אות בעלמא אף דגם סם יש חשש כזה לקרות הח' בקמץ ע"י הוספת א' וכדביאר שם בטיב גיטין מ"מ כשר בדיעבד מחמת שלא נמצא עי שנקראת בסם כזה הח' בקמץ ה"ה בנ"ד שנכתב שם שיינדל בשני יודין דהוא רק הוספת אות בעלמא ומכ"ש שחתימתה מסייע לזה וכפי דברי הב"ש שחולק על ספר הנקרא ס"ם וס"ל להב"ש דבשם חניכה יש ראי' מחתימתה והגם שהדמיון שמדמה הב"ש לסם שרא בא' שעיר תמה עליו בטיב גיטין עכ"פ כיון דדעת הב"ש לילך בתר בזה חתימתה א"כ יש צירוף גדול לנ"ד שחתימתה מסייע לכתיבת הגט דבוודאי אין לפסול בדיעבד כשנכתב שיינדל בשני יודין ואינו דומה להא דכ' בטיב גיטין דף בסם ביינונידא וכמו שכתבתי מל' שו"ת שער אפרים בשם זה וגם יש נשים המשתנות בשמוהיהן בחילופי שמות ההם משא"כ בשם שיינדל דלא נמצא אשה הנקראת בשם זה בפתח ואין לחשוש לטעות בזה ומאחר שאליבא דאמת כפי הקריא' הנכונה אין שינוי במבטא יש להכשיר בדיעבד כשכתב בשני יודין ואינה דומה לסם פרידא דכ' בטיב גיטין דף ח' ע"ב ס"ק ג' לפסול בדיעבד כשכ' בשני יודין דהתם יש במדינה אחרת שם כזה הנקר' בפתח וכמבואר בדבריו שם משא"כ בשם שיינדל דלא נמצא כלל בקריאת פתח לכן נראה לדעתי דכשר בדיעבד: