אור ברסלב

אריה דבי עילאי אבן העזר· רבי ארי' ליבוש ליפשיץ

סימן כז

סימן כו

מה שהשבתי על השאלה ששאלו ממני דיינים הרבנים המופלגים דק' בריגל בדבר הגט הנשלח לידם מק' טארני ולא נכתב בו העומד היום במתא טארני וכתבו בזה"ל ושלחנו אותו בחזרה שיכתבו גט אחר כי לפענ"ד גם הפוסקים המכשירי' אינם מכשירי' רק בדיעבד וקודם החתונה לא מיקרי דיעבד ואולם הבד"צ דק' טארני עמדו על דעתם בזה והדר שלחו אותו הגט עצמו מטעם שאין שם כעת סופר לכתוב אחר עכ"ל הדיינים דק' בריגל הנ"ל וכתבתי להם בזה"ל:

בענין הבט שלא כתבו מקום העמידה שכתבתם דגם הפוסקי' המכשירין אין מכשירין רק בדיעבד בזה לא צדקתם דהרי בדברי הר"ת מפורש בתוס' בגיטין דף פ' דא"צ לכתוב כלל והנה באמת כפי מה שביאר שם המהרש"א הפלוגתא שבין ר"ת לר"י דפלוגתתם תלוי בפירוש המשנה דשינה שם עירו ומש"ה כתבו התוס' דשינה שם עירו לא ששינה ממש כו' כי היכי דלא נידוק דלא כתבו כלל כשר היה קצת מקום לדבריכם. אמנם באמת הנה מצינו חילוקי דיעות בפירוש דברי הפוסקים למידוק דשינה כשר משום דאם לא כתבו כלל כשר אם פירוש הדברים הוא דוקא היכי דא"צ לכתוב כך אף לכתחילה מעיקר הדין אז דייקינין כן או פירוש הדברים הם דאפילו היכי דכשר עכ"פ בדיעבד ג"כ מדייקינין דשינה כשר. וזה הספק ראיתי באיזה שו"ת ולא מידכר לי וכמדומה שהוא בשו"ת מגיני שלמה ואפשר שהוא מה שהעתיקו על שמו שו"ת בכת"י ודעתי נוטה ביותר לאותם דיעות דדוקא היכי דגם לכתחילה א"צ לכתוב אז בדוקא מדייקינין דשינה כשר א"כ כיון דמבואר בש"ע בהגה"ת רמ"א בשינה מקום העמידה דמכשיר דיעה הראשונה משום דכל דבר דא"צ לכתוב כו' מוכח מזה דאף לכתחילה א"צ לכתוב אך אמנם אפילו אם נאמר דדעת המכשירין מכשירין אף לכתחילה שלא לכתוב ורק דהא דכותבין הוא רק לרווחא דמלתא ושלא כדבריכם כיון דאיכא הרב' פוסקי' החולקים בזה א"א לנו למיפסק כדעת המקילין רק בדיעבד דוקא בדוקא כשכבר ניתן הגט אבל כשעדיין לא ניתן הגט ורק שכבר ככתב לא מיקרי דיעבד לענין זה. והנה דעת הריא"ז שבשלטי הגבורים המובא בב"ש שהגט בטל בלא כ' מקום הדירה שכפי הנראה היא נדחה מכל הפוסקים וכמ"ש בגט פשוט הובא דבריו בס' בית מאיר אך אמנם הביא דבריו בקיצור ואני עיינתי בגוף ס' ג"פ וראיתי שאינו מדחה דבריו רק מה שס"ל להריא"ז שהוא מדאורייתא. אך אמנם לנידון דידן היינו בלא כ' מקום העמידה אדרבא בעל הג"פ חושש לדברי הריא"ז וכ' להסתפק היכי דהבעל נחפז ללכת ואומר לסופר כתוב כו' דאז לא כותבין לא מקום עמידת הבעל ולא מקום עמידת האשה אם למיחוש לדעת הריא"ז ולכתוב שם מקום הדירה או שלא לחוש לדעת הריא"ז כלל נגד שאר הפוסקים והיינו משום דהג"פ תופס בדעת הריא"ז הנ"ל דמקום העמידה נכנס במקום הדירה ועפ"ז כ' הג"פ דהיכי דהגט נשלח ע"י שליח דאין כותבין מקום עמידת האשה צ"ל משום דכבר כ' על הבעל העומד היום ומקום עמידתו נכנס במקום דירה והוי העיר סימן לגבי הבעל ושוב ליכא למיחוש לשני יוב"ש ומחמת זה נשאר הג"פ בספק קצת היכי דהבעל נחפז ללכת ואומר לסופר כתוב כו' ומינה שליח להוליך לאשתו דאז אין כותבין לא מקום עמידת הבעל ולא מקום עמידת האשה אם צריכין למיחוש לדעת הריא"ז לכתוב אז מקום הדירה עכ"פ לפי דברי הג"פ שאדרבא חושש קצת לדעת הריא"ז הי' נראה שלא להתיר בנ"ד שטעה הסופר ולא כ' על הבעל שהי' עומד אז בשעת כתיבה של הגט במקום הכתיבה וטעה הסופר והשמיט העומד היום על הבעל וגם נסלח הגט ע"י שליח דאז אין כותבין העומדת על האשה שלא להתיר כלל ודעתי שאין להתיר רק בשעת הדחק דוקא שאז מקיל בש"ע אפילו בשינה מקום העמידה ומכ"ש כשנחסר כמו בנ"ד אבל שלא בשעת הדחק לדעתי אין להתיר אף בדיעבד לדבריו. דמה שהרבנים המופלגים הבד"צ דק' טארני קוראים לנ"ד שעת הדחק וכפי ששלחתם מכתבם לכאן שאני שולח לכם בחזרה רצוף פה הוא תמוה למאד לקרוא זה שעת הדחק מה שהסופר שכ' הגט לא יבוא לביתו עד ש"ק ומכ"ש כפי שאמר לי המגרש מוכ"ז שעוד סופר אחר בק' טארני רק שמייקר שכר כתיבתו אתמהה לקרוא זה בשם שעת הדחק גם אם לא היה שום סופר מצוי בק' טארני והכי שאר עיירות שקלינהו מעלמא ח"ו ובפרט שהמגרש אינו מק' טארני רק בא לשם לכתוב גיטו לשלחו לק' בריגל. והנה אפילו בשעת הדחק באמת ג"כ הנה בס' תורת גיטין מחמיר אפי' לדעת המכשירין דרק דוקא כשנכתב מקום הדירה או כשאין במקום הכתיבה איש אחר ששמו כשם המגרש עכ"פ אם אמנם שדברי התורת גיטין שנראה שדבריו יוצאים מן דברי הג"פ הנ"ל לומר דמקום עמידה הוי כמקום דירה מכח כאן נמצא כאן הי' לפענ"ד לאו דסמכא נינהו דהרי מבואר בדברי הג"פ דהוא ממציא זה דמקום העמידה נכנס במקום הדירה דהוא נצמח מדברי הש"ג הנ"ל. והרי בש"ג מבואר דסתם הדבר דהבעל והאשה מאותו העיר מקום הכתיבה יעו"ש בש"ג על המשנה דכ' למלכות שאינה הוגנת א"כ הי' משמע כשהבעל או האשה אינם ממקום עיר של מקום הכתיבה כלל וגם לא נכתב העומד היום הוי כשינה מקום הדירה דפסול לכ"ע ואפילו אם נימא דלדברי הג"פ הנ"ל בדברי הש"ג דמקום העמידה הוי כמקום הדירה אין זה נקרא שינוי מקום הדירה אף כשלא נכתב העומד מ"מ כיון דעכ"פ אפשר הדבר שהי' עומדים שם במקום הכתיבה שכתב הג"פ דנכנס מקים העמידה במקום דירה עכ"פ תיקשי דכשלא הי' הבעל או האשה ממקום זה וגם אין עומדים כלל במקום הכתיבה הי' עכ"פ כשינוי מקום עמידה דאין להכשיר רק בשעת הדחק והרי מעשים בכל יום דשולחים גט לאשה שאין עומדת כלל במקום הכתיבה עכ"פ נהי דלענין אם צריך כאן בנ"ד דוקא דיהי' שעת הדחק בדוקא איני רוצה לתקוע עצמי בדבר הלכה זאת שלא נצרכה לנ"ד עכ"פ בנ"ד שלא ניתן הגט ורק שנכתב לא נלפענ"ד להתיר ליתנו לכתחילה. אחר שכתבתי כן והיה הדבר פשוט אצלי שאינו מהצורך בענין הזה לחפש בספרים אעפ"כ אחר איזה זמן הנה בא בעיוני שו"ת בית אפרים ומצאתי בו בחלק אה"ע סי' ק' מענין זה. וגם בשו"ת נטע שעשועים שיצא מחדש גם כן בסימן כמדומה שמפלפל בזה:

תוכן העניינים

אריה דבי עילאי אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה