אור ברסלב
ארבע התעניות ובין המצרים שער ההלכה › שינה

ארבע התעניות ובין המצרים

שער ההלכה · שינה

נעילת הסנדל

מיעוט בהנאותיו

ימעט בכבודו ובהנאותיו לצער עצמו בשינה, על כן טוב להניח את המזרן על הארץ ולישון עליו כך. ויש נותנים אבן תחת ראשם. [ורמז לזה מיעקב אבינו שנאמר: "ויקח מאבני 'המקום' וישם מראשותיו", שראה ברוח הקודש את בית המקדש, שנאמר: "מה נורא 'המקום' הזה", וראה גם את החורבן.] ואם רגיל לשכב על שני כרים, ישכב על כר אחד. וכל זה למי שיכול, אבל מי שחלש, אינו חייב בכל זה. (תוספות, ה"ר שמואל מאויר"א, כל בו, הגהות מרדכי, הגאונים, בית יוסף, סימן תקנה ס"ב)

תשמיש המיטה - אסורים בני הזוג בתשמיש, וכן לא ישנו במיטה אחת. אבל אין צריכים לנהוג בכל דיני הרחקות, אלא אם איננה טהורה, שבלאו הכי אסור. (דש, שו)

תשעה באב שחל בשבת - דוחים את התענית ליום ראשון, ואין נוהגים בשבת שום עינוי מחמשת העינויים הנ"ל, ואפילו דברים שבצנעה כתשמיש המיטה, מותר. [כן פסקו: הגאונים, הרמב"ן, הרשב"א, רבנו מאיר המעילי בספר המאורות, מהר"ם מרוטנבורג, הרוקח, ריקאנטי, רבנו יצחק מקורביל, רבנו אביגדור הכהן צדק, שבולי הלקט, המאירי, שלחן ערוך ועוד רבים מהאחרונים. וכתב הרא"ש שכן משמע בתוספתא להתיר, וכן נוהגים העולם. וכתב הבאר משה שטרן, מאחר ומרן החיד"א שאין דומה לו בבקיאות מנהגי ארץ ישראל כתב להתיר, בודאי שהלכה פסוקה לבני ארץ ישראל כמרן הבית יוסף להתיר. ובשו"ת חוות יאיר כתב: מצאתי במדרשים ראיות ברורות שביום שחל תשעה באב בשבת, לא היו מתים אנשי המדבר, וקצר המצע מלהאריך כאן. וכן משמעות התוספות שכתבו, שבכל ליל תשעה באב היו חופרים את קבריהם, וזהו דוקא בחול, כי בשבת אסור לחפור הקבר ואינו דוחה שבת. וכן אמרו בש"ס אמר להם הקב"ה אתם בכיתם בכיה של חינם, חייכם אני קובע לכם בכיה לדורות בתשעה באב, והנה בא וראה מה העולם נוהג בתשעה באב שחל בשבת, הלא אין נוהגים בו אבלות כלל, ואדרבה שמחים בו. ומבואר שלא היו מתים אלא כשתשעה באב היה חל בחול. ולכן כשחל בשבת, אף דברים שבצנעה אין נוהגים בו. עכ"ד.]

בני אשכנז נוהגים להחמיר בתשמיש בשבת. אולם אם הזדמנה ליל טבילה בליל שבת, הדבר מותר בהחלט, וכן המנהג. (כן פסקו רוב ככל גאוני אשכנז, ומהם: השל"ה, היעב"ץ, דרך החיים, חיי אדם, החתם סופר, כנסת יחזקאל, ארבעה טורי אבן, בגדי ישע, כבוד חכמים לרבי יהודה לייב, ערוך השולחן, משנה ברורה, דברי מנחם כשר, ציץ אליעזר ועוד.) וכתב הכתב סופר: מאחר ומעיקר הדין אין הלכה כאור זרוע שאוסר תשמיש בשבת נגד כל הראשונים הנ"ל, אלא שמפני כבודו נהגו לאסור, אז כשחל ליל טבילה בליל שבת, אין להחמיר. והוסיף הגאון רבי ידידיה טיאה וייל: והלא יהושע בן נון נענש על שביטל לילה אחד מפריה ורביה. ואף שהאליה רבה הביא דברי מהר"י מברונא שאסר, כל דברו אינו שווה לי, כי מעיקר הדין הדבר מותר, ורק מפני חומרה נוהגים לאסור, ואין להוסיף להחמיר גם בטבילה שחלה בשבת. וכן דעת מר אבי הגאון בעל קרבן נתנאל. ע"כ. ובספר מעשה בצלאל כתב: אף שאנו נוהגים להחמיר כדעת הרמ"א, אבל מצאנו בהרבה מקומות בשלחן ערוך יורה דעה שלצורך הפסד מרובה או סעודת שבת סומכים על דעת המקילים, ואף טבילת מצוה לא גרע מהפסד מרובה. עכ"ד. (דש)

תוכן העניינים

ארבע התעניות ובין המצרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה