שער ההלכה · עשיית מלאכה
בנה ביתך
מותר לבנות בית או להרחיב ולשפץ את ביתו לצורך מגורים, כגון שביתו קטן ובונה בית גדול יותר, כדי למנוע צפיפות ואי נוחות, אבל אין לבנות למטרת נוי והרווחה, כי בימים אלו ממעטים בדברים של שמחה. (קסז)
כניסה לבית חדש
אם גמר לבנות את ביתו בימים אלו, רשאי להיכנס אליו כשמטרתו לצורך מגורים הכרחיים למנוע צפיפות למשפחתו ברוכת הילדים וכדומה. ויארגן כמה אנשים שילמדו את לימוד חנוכת הבית הנהוג עם חלוקת מגדנות מעט. ולאחר תשעה באב, רשאי לעשות שמחת חנוכת הבית כרצונו עם רעיו וקרוביו, וילבש בגד חדש ויברך "שהחיינו". אבל אם כניסתו לבית היא למטרת נוי והרווחה, לא יכנס בימים אלו. (קסח)
קבלנים
קבלני בנין, אף שבונים דירות למטרת ריווח כספי, מותר להם לעבוד בימים אלו, שכיון שבזמנינו יש מצוקה בדירות ומחסור גדול, אין זה בכלל בנין הרווחה שנאסר במים אלו. וכל שכן אם התחילו קודם ראש חודש אב שבודאי רשאים להמשיך. וכל שכן בארץ ישראל שיש בזה מצוה גדולה של ישוב ארץ ישראל. (קסט)
מצות מעקה
יזדרז לבנות מעקה בגגו, כי יש בזה מצות עשה מן התורה, ולא ידחה זאת לאחר תשעה באב (קסח). ואף שאין חיוב מן התורה לעשות סורגים לחלונות הבית שהם מעט גבוהים, מכל מקום כל החרד לדבר ה' ושומר נפשו, יחמיר במה שציותה התורה: "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", "ולא תשים דמים בביתך", ויעשה סורגים לחלונותיו, כי לצערנו הרב היו מקרים מזעזעים מילדים שטיפסו על כסא, ה' יצילנו. ויפה שעה אחת קודם.
צביעה
יש להימנע מלסייד ולצבוע את קירות הבית בימים אלו למטרת נוי בלבד. ואולם פועל שפרנסתו דחוקה מאוד, מותר לו לעבוד ולקבל שכרו. (קסז, קסח)
מותר לצבוע את בתי הכנסת אפילו בימים אלו, כיון שזה לצורך מצוה של רבים לייפות את בית ה', כמו שנאמר: "זה אלי ואנוהו", ודרשו חז"ל (מסכת שבת קלג ע"ב): "התנאֵה לפניו במצוות, עשה לפניו סוכה נאה, לולב נאה, שופר נאה, ציצית נאה, ספר תורה נאה - בדיו נאה, בקולמוס נאה ובסופר אומן".
הפסד שכר הפועלים
השוכר פועלים קודם ראש חודש אב לבנות או לצבוע את ביתו, וחשב שיסיימו עבודתם קודם ראש חודש אב ולבסוף לא הספיקו, ואם לא ימשיכו עתה בעבודתם, יצטרך לשלם להם על ימים אלו, טוב שיפייסם בדברים או במעט כסף שיסכימו להמשיך לעבוד רק לאחר תשעה באב, אך אם אינם מסכימים, רשאים להמשיך לעבוד אצלו. (ט"ז, עולת שמואל, הגר"ח פלאג'י, בן איש חי ועוד. ת"ה קמה)
מלאכה על ידי גוי
מלאכות שאין לעשותן בימים אלו כבניית וצביעת בית וכדומה, מותר לעשותן על ידי פועלים גויים ואפילו בתשעה באב עצמו, וכל שכן בארץ ישראל שמצוה לבנותה. שלא אסרו לומר לגוי לעשות מלאכה, אלא בשבת ויום טוב וחול המועד, שאלו ימים קדושים בתורה, ואף חול המועד נקרא "מקראי קודש", אבל לאחר ראש חודש אב ואפילו בתשעה באב עצמו שאין איסור מלאכה בו אלא מתורת מנהג, מותר לעשותה על ידי גוי. (סימן תקנד סכ"ב, פרי מגדים, אוהל יצחק, חקרי לב, תפארת אדם, ארחות חיים החדש, זכור לאברהם. שכח)
תפירה, רקמה, סריגה
אסור לתפור בגד חדש או לרקום רקמה ולסרוג סריגה חדשה בימים אלו, אבל מותר לתקן בגד שנקרע או כפתור שנפל. ובכל אופן, אם פרנסת ביתו דחוקה, מותר להמשיך לעבוד בעבודות אלו. וכן מי שצריך להתעסק ברקמה לצורך הרגעת העצבים שלו, יש להתיר לו. (רז, רט)
לימוד תפירה
נערות הלומדות תפירה, רשאיות להמשיך בסדר לימודן, כי לימודן נחשב כצורך מצוה, שעל ידי שלומדות עתה אומנות התפירה, אזי כשיינשאו לבעליהן, יוכלו לעזור לפרנסת בתיהן בכבוד בתוך בתיהן, ולקיים בעצמן "כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה", ולא יצטרכו לעבוד בחוצות. וכן נאמר בפרק "אשת חיל" (משלי לא): "דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים, וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ... וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶךְ... מַרְבַדִּים [מצעים נאים] עָשְׂתָה לָּהּ, שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ... סָדִין עָשְׂתָה וַתִּמְכֹּר". (משנה הלכות, הליכות שלמה אוירבך ועוד. רט)
נעליים
אסור לתפור נעליים חדשות, אבל מותר לתקן נעל שנקרעה. (רז)
בתי חרושת
בתי חרושת לבגדים ונעליים, שאם יבטלו את הפועלים מעבודתם, יצטרכו לשלם להם משכורת חודשית שלימה גם עבור הימים שלא עבדו, או שעליהם לשלם דמי שכירות המקום בשלמות מידי חודש בחודשו, הרי זה נחשב הפסד ממון, ורשאים להמשיך להעסיק את הפועלים, אך ישתדלו לעשות בצנעה ככל האפשר. (דברי מלכיאל, הגר"ח פלאג'י, מהר"ש גרינפלד, ערוך השלחן, מהר"י שטייף, דברי סופרים ועוד. רח)
שאר בעלי מלאכה
לא אסרו חכמים אלא תפירת בגדים חדשים ונעליים חדשות, אבל בעלי שאר מלאכה כנגרים וחשמלאים וכיוצא, מותרים לעבוד כרגיל בימים אלו. (ת"ה קנ)