שער ההלכה · ימי בין המצרים
המקור לבין המצרים
על הפסוק באיכה (א ג): "כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים", דרשו חז"ל: אלו הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, שבהם נכנסו האויבים לירושלים עיר הקודש ופרעו פרעות בישראל, עד שביום שבעה באב נכנסו לבית המקדש להרוס ולהשחית בו, ובתשעה באב העלו את בית המקדש באש. ולכן נהגו ישראל כמה מנהגי צער ואבלות בימים אלו כדלהלן. (קכה)
על הפסוק הנ"ל: "כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים", רמזו רמז: "הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים", גימטריא 776, כנגד התיבות: "המה כ"א הימים מי"ז בתמוז עד ט' באב", שהם בדיוק גימטריא 776. וכנגד הפסוק (ישעיה כו ד): "בִּטְחוּ בַה' עֲדֵי עַד, כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים". ללמדנו שעלינו עם ישראל לבטוח בהקב"ה שעתיד לבנות לנו את בית המקדש במהרה בימינו ויחדש עולמו כמקדם. (קכה)