אור ברסלב
ארבע התעניות ובין המצרים שער ההלכה › ההפטרות שאחר תשעה באב

ארבע התעניות ובין המצרים

שער ההלכה · ההפטרות שאחר תשעה באב

עשירי באב

שבעה דנחמתא

בשבתות שלאחר תשעה באב, תקנו חז"ל להפטיר: "שבעה דנחמתא", דהיינו שבע הפטרות העוסקות בנחמות לעם ישראל, ולאחריהם מפטירים: "תרתי דתיובתא", דהיינו שתי הפטרות העוסקות בענייני התשובה. ואלו הן [ראשי תיבות: נו"ע אר"ק שד"ש]: "נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם", "וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי ה' וַה' שְׁכֵחָנִי", "עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה". "אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם", "רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה", "קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח". "שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה' תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי", "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ", "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ". (תכג, תכו)

רמז אמרו במדרש על שבע הפטרות אלו של נחמה, כי בהפטרה הראשונה "נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי", אומר הקב"ה לנביאים לכו ונחמו את עמי ישראל. ועל זה משיבה כנסת ישראל: "וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי ה' וַה' שְׁכֵחָנִי", כלומר אינני מתפייסת מנחמות הנביאים, שהרי בפורענות נאמר: "מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ בְּעַצְמֹתַי וַיִּרְדֶּנָּה", ועכשיו שולח לי ניחומים על ידי שליחים, ולמה לא ינחמני הקב"ה בעצמו?! אז חוזרים הנביאים לקב"ה ואומרים: ריבונו של עולם, "עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה", כלומר: אין כנסת ישראל מתפייסת בתנחומים שלנו. אומר להם הקדוש ברוך הוא: "אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם", ועוד אומר להם: ""רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה... הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ", וכן אומר להם: "קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח". ומשיבה כנסת ישראל ואומרת: "שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה' תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי", כלומר עתה יש לי לשוש ולשמוח, כי הקב"ה בכבודו ובעצמו בא לנחמני. (אבודרהם. תכד)

לאחר שבע הפטרות הללו, מנהג בני אשכנז להפטיר במנחה של צום גדליה, "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ". ובשבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים מנהג כל ישראל להפטיר "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ". (סימן תכח ס"ח)

ראש חודש אלול שחל בשבת - מוציאים שני ספרי תורה, בספר הראשון קוראים שבעה בפרשת השבוע. ובספר השני קורא המפטיר קריאת ראש חודש: "וביום השבת... ובראשי חדשיכם...". ולא מפטיר הפטרת שבת וראש חודש "השמים כסאי", אלא "עניה סֹערה לא נוחמה", שהיא מההפטרות הנ"ל. ובסיומה קוראים פסוק ראשון ואחרון מהפטרת "השמים כסאי", כדי להזכיר לציבור שהיום ראש חודש. ומנהג בני אשכנז להפטיר בשבת זו "השמים כסאי". (בית יוסף ושו"ע סימן תכה ס"א. תכד)

תוכן העניינים

ארבע התעניות ובין המצרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה