חלק ב' · "תגיד לי, כולם טמבלים?!"
לפעמים יצר הרע הרשע והמנוול מתעה את האדם ומרמה אותו.
הוא נותן לו תחושה שהוא שקוע כל כך בטומאה עד שאינו יכול להתנתק ממנה... וכל הזמן הוא מטפטף לו בארסיות שוב ושוב ואומר לו: "תעזוב אותך משטויות... אתה כבר במילא בתוך כל הטומאה! בתוך כל הזבל הליכלוך והזוהמה... תמשיך לגלוש!... הרי אין לך סיכוי לצאת מזה! עולם הבא כבר לא יהיה לך... אתה במילא אבוד...!"
וזהו שקר גס!!!
מספר הרב גואל אלקריף:
"היה יהודי אחד שכל המשפחה שלו חזרה בתשובה; אשתו, הילדים, הקרובים... חוץ ממנו!
שלחו לו את כל הרבנים... דיברו איתו... ניסו סמינרים... שיכנועים... הסברים... ואין עם מי לדבר!!
הוא היה עקשן כמו פרד!
יום אחד הוא מתקשר לרב של ערכים ואומר לו: "בוא תקנה לי תפילין, תכשיר לי את המטבח, תן לי מזוזות, ציצית, סידור... אני קונה הכל".
הוא היה המום.
הוא אמר לו: "אתה??? אתה שניסו לשכנע אותך עם כל הדיבורים ועם כל התחנונים???... מה קרה??!! איך התהפכת 180 מעלות?! תגלה לי את הסוד הגדול, מה גרם לך לחזור בתשובה?"
אומר לו אותו יהודי: "תראה, אני גר ליד חירייה.
פעם אחת נכנסתי לחירייה, וכמו שאתה מכיר את המקום יש שם ריח סירחון נורא ואיום, ופתאום אני רואה שעשו שם פארק ענק! דשאים... עצים... מתקנים... מקום יפה מאוד!
עצרתי רגע ואמרתי לעצמי: 'אם הר של זבל הצליחו לעשות ממנו פארק, אז גם אני עם כל הזבל שיש לי אפשר לעשות ממני איזה משהו... ואז החלטתי, זהו! אני חוזר בתשובה!!!
יש לי סיכוי! אני יכול להתהפך! כן, גם אני יכול להשתנות! גם אני שווה משהו!!!".
זוהי הסתכלות נכונה ואמיתית!
הקב"ה אומר למשה שרבינו: "של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא". אומר מרן ה'חפץ חיים':
"של נעליך" – תוריד את המנעולים (תוריד את כל הדמיונות שלך "שנעלת" את עצמך בהם, שאתה לא יכול להתנתק מהאינטרנט)
מעל רגליך – מעל ההרגלים שלך (מעל מה שהתרגלת עד עכשיו לגלוש באינטרנט).
ואז תגלה...
כי המקום אשר אתה עומד עליו – שכל עבודת ה' שלך...
אדמת קודש הוא" – אז תראה איזה קדושה תהיה לך! איזה חיות תקבל בעבודת ה'! אתה תזרח! אתה תפרח! אתה תהיה מאושר! תרגיש באמת את קרבת ה'!
לאחר שפרעה טבע בים, אז צעקו בני ישראל: "ה' ימלוך לעולם ועד!!"
אומר האר"י הקדוש דבר נפלא: רק לאחר שמשליכים את פרעה לים, רק אז אפשר לצעוק ה' ימלוך לעולם ועד.
כשזורקים את "פרעה" (שהוא סמל הטומאה) לים, כשמטביעים אותו, כשמחסלים אותו... רק אחר כך אפשר להרגיש את ההנאה והעונג מהקרבה לה' יתברך ואז צועקים מתוך אושר: "ה' ימלוך ועד!!!"
ולפי זה, אפשר גם להסביר מה שכתוב, "הביאני המלך חדריו, נגילה ונשמחה בך"
"הביאני המלך" – אם אתה מביא את המלך, את הקב"ה, לאחר שזרקת את הסמארטפון...
"חדריו" – אל מקום המסתור שלך, איפה שהיית מתעסק איתו בחדרי חדרים... רק אז
"נגילה ונשמחה בך" – רק אז תוכל להרגיש את השמחה והנעימות בעבודת ה'.
אבל כל זמן שמחוברים לאחד מהמכשירים הטמאים, אי אפשר להרגיש את השמחה והעונג בעבודת ה'.
מספר הרב שטיין:
"היה לי שיחה עם נער בן 16 בשם דודי.
הוא בא ואמר לי את האמת: "כבוד הרב, אני לומד בישיבה ואני לומד טוב, במבחנים אני מוציא ציונים של 100, אבל... אין לי טעם בלימוד התורה. אני משנן את החומר כמו תוכי... ואין לי הנאה! אני מרגיש כמו איזה סטודנט ב'בר אילן', יבש.
גם בתפילה זה ככה... אני מתפלל רגיל ולא מרגיש שום חמימות ורגש..."
אמרתי לו: "דודי, עכשיו השעה 12:30 בלילה. אם הייתי מראה לך את מפת הישיבות, הייתי עובר איתך מהדרום ומראה לך את ישיבת 'תפרח' שלומדים שם עכשיו 800 בחורים, רכונים על הגמרא, לומדים את הכסף משנה, את השולחן ערוך, את הרמב"ם, ואת הרבי עקיבא איגר...
אף אחד לא מחייב אותם! לא הצבא ולא המדינה! לפי כל הכללים בשעה הזאת הם פטורים מללמוד!
הייתי ממשיך איתך הלאה ומראה לך את כל מפת הישיבות: אשדוד, פתח תקווה, ירושלים, בני ברק, צפת, כפר חסידים... לפחות 15,000 בחורים מהישיבות השונות, כולם כולם יושבים עכשיו בשעות האלו המאוחרות של הלילה ומשננים את תלמודם... תגיד לי, כולם טמבלים?! כולם ראש בקיר?! למה הם לומדים??
תבין", אני אומר לו, "הם חשים עונג!!! הם מתענגים. כיף להם ללמוד!"
סמן באיקס את התשובה הנכונה.
פעם ערכנו שאלון מבדק לקבוצה. מבחן אמריקאי בן שאלה אחת ו–10 תשובות. השאלה הייתה: "מהי מטרת בריאת העולם?". סמן באיקס את התשובה הנכונה.
התשובות היו:
תורה.
מצוות.
קידוש ה'.
תפילה.
חיזוק.
קירוב רחוקים.
חסד.
וכו'.
כמעט ואף אחד לא ענה על התשובה הנכונה...
אך התשובה הנכונה הייתה (חלק מהנבחנים, כשקראו את התשובה הזו, התייחסו אליה בתיעוב. הם לא הבינו, איך בכלל הכניסו תשובה כזו בתור אופציה למבחן אמריקאי):
ליהנות!!!
כן, כן, ליהנות! וליהנות ברמה הכי גבוהה שאתה יכול ומסוגל להגיע אליה!!! – זוהי בדיוק כל מטרת בריאת העולם!!!
ואז אמרתי לו כך: "דודי, אם אדם מאוד אוהב סוכריות בטעם תות והוא יעטוף את הלשון שלו בניילון נצמד... ואחר כך הוא יקח סוכרייה אחת וימצוץ... האם הוא ירגיש את המתיקות שלה?
או אם הוא יאכל את השניצל שהוא הכי הכי אוהב, האם הוא ירגיש את הטעם הפריך שלו?
לא!
אז במי הבעיה?
בסוכרייה...?!
בשניצל...?!
הבעיה בו!!! הוא עטף את הלשון שלו בניילון נצמד.
אני אגיד לו, 'קלף בבקשה את הניילון, ואז תוכל להרגיש את הטעם של הסוכרייה ושל השניצל'...
ככה בדיוק זה בלימוד התורה! – יש לך איזשהו "נילון נצמד" שמפריע לך להרגיש את מתיקות התורה.
ראיתי שהוא מתחיל להתחבר למסר.
הוא שואל אותי: "הרב, מה יכול להיות שמפריע לי...?"
אמרתי לו: "תגיד לי, אתה רואה לפעמים טלוויזיה אצל הסבתא?"
הוא נהיה לבן כמו סיד...
"כן", הוא אומר, "אבל מה הקשר?"
"מה הקשר אתה שואל?? זה מה שלא נותן לך ליהנות מהלימוד!!!
הצפייה מטמאה אותך!!!
'טמא' בהיפוך אותיות זה 'אטם', תמונה אחת לא צנועה, אוטמת ומונעת ממך להרגיש את קדושת התורה ולכן אין לך הנאה מהלימוד ומהתפילה, הבנת?"
כל האי חשק, החוסר רצון והדיכאון... מתחיל מפה!
מאוד מומלץ להיות תרנגול, אבל...
רבי אליהו לופיאן סיפר פעם לתלמידיו:
"כשהייתי פעם ילד, חלום חיי היה להיות... תרנגול!
פעם שיחקתי בכדור ובעטתי אותו חזק. הכדור הפיל לאימי את הסיר מעל הגאז.
אימי כעסה עליי וזרקה אותי לפינה.
אחרי כמה דקות, קרה ממש אותו דבר עם התרנגול... התרנגול הגיע עם הכנפיים והתעופף ליד הסיר וגם הפעם הסיר נפל בפעם השנייה לריצפה.
רצתי מהר לראות אם יש פרוטקציה לתרנגול... וגיליתי שיש! גם יש! אימי בסך הכל עשתה לו ביד כישתה... כישתה... וזהו! – מאז החלטתי סופית להיות תרנגול!
אבל ההחלטה שלי השתנתה מיד בבת אחת...
זה היה כשנפגשתי עם התרנגול בפעם השנייה כשהוא היה אצלי... בצלחת! על תקן של רבע עוף עם פפריקה חריפה ופלפל שחור... או אז הבנתי: "מאוד מומלץ להיות תרנגול אבל רק... לטווח הקצר!!!" – לטווח הארוך עדיף להיות בן אדם!!!"
אתה רוצה להיות "תרנגול"? אתה רוצה אינטרנט?
נוחיות...
חידושים...
הנאות...
כיופים...
חוויות...
בילויים...
סקרנויות...
סיפוקים...
תאוות...
ריגושים...
זה רק לזמן קצר בלבד!!!
אחר כך רק מתחיל הדיכאון...
סיפרה הרבנית ורד סיאני:
"לפני כמה זמן קיבלתי מכתב מבחורה בת 16. בחורה מבית 'שמש'.
היא כותבת לי, שלאחרונה היא איבדה את הטעם בחיים שלה.
לפני כשלוש שנים, היא נחשפה דרך אחד הפלאפונים הטמאים, לדברים שילדה בת גילה לא הייתה אמורה להיחשף (היא הייתה אז בת 13).
והיא אומרת שמאז יש לה נסיגה במצב רוחה... בהרגשה הנורמאלית שלה... היא נכנסה לדיכאון... היא לא מוצאת טעם בחיים... והיא לא רוצה להתחתן...
היא לא שיתפה את ההורים שלה כי היא מתביישת. המסכנה הזאת ממש אובדת עצות".
יש המון מחקרים בנושא האינטרנט! זה היום הנושא הכי נחקר שיש!
והמחקרים מגלים: עלייה גבוהה מאוד באחוזי המדוכאים בעקבות שימוש באינטרנט!!!
כשאדם מבלה את זמנו במחשב עם אתר כזה או עם אתר אחר...
עם אתר שטויות כזה או עם אתר שטויות אחר...
מצטרף לפורום כזה או לפורום אחר...
צופה בסרט כזה או צופה בסרט אחר...
משחק במחשב במשחק כזה או אחר...
מתכתב עם זה... ומתכתב עם זה...
מקבל תגובות כאלה... ומקבל תגובות אחרות...
הרגשת הריקנות שאחרי דבר כזה, היא נוראה ואיומה שאי אפשר לתאר ולשער.
זו הרגשה של ריקנות!!! של אפס!!! של דיכאון !!! של אומללות!!!
אדם מרגיש את עצמו שהוא מבוזה "זבל" וכלומניק!!!
וזה לא פלא... שום דבר אמיתי לא מילא אותו... רק שטויות והבלים!!!
חברות הביטוח הרפואי בארצות הברית מימנו לאחרונה ב–69,000,000,000 דולר!!! תרופות שנוגדות דיכאון, עצב ופסיכיאטריות בעקבות האינטרנט.
מחקר שהגיע בימים הללו מדווח, שרק בשנה האחרונה! ורק בארצות הברית! ורק לילדים! נרשמו 10,000,000, מרשמים לבעיות נפש כתוצאה מהאינטרט!!!