חלק ב' · אמא עם דמעות, יכולה לשנות ילד!!!
היה תלמיד ישיבה בישיבת פוניב'ז הקטנה, שהרמי"ם החליטו לסלק אותו, הייתה זו סיבה מוצדקת.
הסיפור הגיע לרבי מיכל יהודה ליפקוביץ'.
האמא באה לרבי מיכל יהודה וטענה: "מסלקים את הילד שלי על דברים שאני מסכימה שצריך לסלק, אבל הייתה פה תקלה חמורה!"
שאל אותה רבי מיכל יהודה: "כן, מה יש לך לומר?"
"זכותי כאמא – אם הייתי שומעת על זה מקודם – לבכות!!! לא ידעתי...
נכון, הילד הגיע למצב כזה שצריכים לסלק אותו, אבל למה לא באו אלי?! למה אפילו פעם אחת לא דיברו איתי?! למה לא גילו לי מה קורה?!... הייתי בוכה עליו!!!"
רבי מיכל יהודה הורה מיד לצוות: "להחזיר את הבן!"
צוות הישיבה לא הבין... מה השתנה? הרי הוחלט לסלק אותו?!
אמר להם רבי מיכל יהודה: "כאן זה שונה! כי כאן אמא שלו בתמונה, והיא יכולה לשנות אותו בכוח הדמעות שלה!!!"
סיפר הרב אלבז:
"הייתה אשה שהיו לה שני ילדים תאומים.
אחד מוצלח ביותר. כל הזמן שולחים לה עליו פתקים כמה שהוא מוצלח... מקבל תמיד מאה במבחן! מחונך! ירא שמים! אהוב על כל התלמידים... פשוט ילד פלא!
אחיו, לעומתו, היה הפוך לגמרי! ממש ילד בעייתי! כל היומן שלו מלא בהערות! מציק לכולם... נכשל במבחנים... מעצבן... חוצפן... ומה לא?
האמא אמרה לעצמה: 'שניהם ממש כמו יעקב ועשיו!! מה יצא לי פה??'
אבל היא חיזקה את עצמה.
היא אמרה: 'גם אם יצא לי קצת ילד יוצא דופן, אז מה?
הוא הבן שלי! ואני בתור אמא, אסור לי להתייאש מהבן שלי!
בשום אופן!
יש תפילה! ואת הכוח שלה עלי לנצל עד הסוף!!'
היא התחילה להתפלל על הילד הבעייתי בדמעות. גמרה עליו עשרות ספרי תהילים.
"ריבונו של עולם, תשלח לו שליחים טובים!... תפתח את ליבו!... תדריך אותו בדרך הישר!... שיהיה צדיק!... שיהיה ירא שמים!... שיצליח בלימודים!... וכו' וכו'".
היא קרעה את השמים בתפילותיה.
מה היו התוצאות?
שניהם הגיעו לגיל עשרים. הבעייתי התחזק, התחיל ללמוד ברצינות, נהיה בן תורה, בעל דרך ארץ ומידות טובות, היה בדרך כבר להקמת בית, ההורים שבעו ממנו נחת בלי גבול...
וזה, שהיה כל כך מוצלח, שהיא לא השקיעה בו בתפילה... פקר וסרח מן הדרך!! שלא נדע מצרות.
אומר הרב: "תראה מה זה, אל תגיד הוא באופן טבעי ילד טוב! צריך על כל דבר תפילה גם על הילדים הטובים.
אין כלים להילחם עם הכוח הרע והנורא הזה – של האינטרנט – רק תפילה מהלב בדמעות רותחות ומבלי להרפות!!!
איך הקב"ה משלם בשמים? לפי מה?
אבל לפעמים לא תמיד זה עובד!
יש הרבה הורים שהם בסדר גמור, הולכים לפי הספר ו... זה לא הולך! הילד לא משתנה!
נשאר כפי שהיה! ולפעמים אף יותר גרוע...
מה האבא אשם? מה האמא אשמה?
וכי הקב"ה יבוא לאבא בתביעה: "למה הבן שלך לא מתפלל כמו שצריך?"
וכי הקב"ה יבוא לאמא ויאמר לה: "למה הבן שלך לא לומד כמו שצריך?"
למה הבן שלכם מתחצף בבית?
מה רוצים מאיתנו?? וכי אנחנו יכולים לשלוט על ההתנהגות שלו?!
בספר 'שעשועי אמונה' לרבי צבי פסח פראנק, יש שם בסוף הספר כמה קטעים.
באחד הקטעים הוא שואל שם: איך הקב"ה משלם להורים בשמים?
והוא אומר כך: שהקב"ה לא יתבע את ההורים על המעשים של הילדים שלהם. ולמה?
כי בעולם המעשה זה לא תלוי כלל באבא! או באמא!
זה שילד לא רוצה ללמוד זה בכלל לא שייך לאבא שלו! (אלא אם כן האבא המאיס עליו את הלימוד. זה סיפור אחר...)
הקב"ה משלם לפי מה שהאבא או האמא בכו והתפללו על הילד!!!
אומר רבי צבי פסח פראנק, אם האבא מתפלל על הבן שלו שיהיה ראש ישיבה, אז בשמים הוא יקבל שכר שהיה לו בן ראש ישיבה אפילו אם בתכל'ס יצא לו בן פושטק שמבלה את רוב זמנו על הברזלים!!!
זאת אומרת: מה שאומרים להורים, אתם תעשו את שלכם... תתפללו על הילד בדמעות רותחות... תהפכו את השמים בתפילה... – והקב"ה יעשה את שלו!!!
מה שיהיה לבסוף, אם הילד יצליח או לא... לא קשור אליכם!
פעם אבא אחד שאל אותי על הבן שלו איך הוא מתנהג? (באותה תקופה הייתי לומד איתו)
אמרתי לו: "די בסדר"
ואז הוא אומר לי: "אני יודע, נכשלתי בחינוך! לא הצלחתי לחנך אותו כפי שצריך!"
אמרתי לו: "אתה את ההשתדלות שלך עשית! זה שבסוף הוא לא יצא כפי איך שרצית, אין זה תלוי בך! אתה מצידך נקי כלפי שמים".
כל מה שדיברנו, זה בתנאי שאין אינטרנט או מכשיר פסול אחר להורים שאז, אף על פי שהם עשו השתדלות גדולה מצידם לחנך את הילד לתורה, לתפילה, ליראת שמים ולמידות טובות ולא הצליחו... הם נקיים מכל עוון!
אבל... אם היה לאחד ההורים מכשיר פסול כזה או אחר והילד נפגע ממנו... אז אף על פי שההורים השקיעו בו את החינוך הטוב והמעולה ביותר שרק ניתן להשקיע... הם יתנו על זה את הדין למעלה!!! ובכל החומרה!!!