חלק א' · מי בכלל קורא היום ספרים??
אחד הדברים שמנבאים לנו חכמינו זיכרונם לברכה זה: "שחכמת סופרים תסרח".
כלומר, כל עניין הספרות, כל נושא הספרים, יסרח! יהיה מאוס.
אנשים כבר לא יתעניינו בלקרוא ספרים! (מקסימום יקראו עיתונים). מי יעניין אותו ספרים?!
פעם היית נכנס לסלון של אנשים חילוניים טיפוסי, היית רואה ספרייה מפוארת מלאה בספרים; אנציקלופדיה עברית, ספרי רפואה, סתם ספרים... זה היה הקישוט בסלון!
היום, כלום! מי צריך ספרים כשיש הכל במחשב?
פעם כל חנות שלישית הייתה חנות ספרים.
היום... הכל השתנה!
כל חנות שניה זה: מזללה, מסעדה, מסבעה, מספרות, בגדים, תיקים, נעליים, חומרי ניקוי, תכשיטים, פלאפונים... חנות ספרים תוכל למצוא אולי אחת מתוך 20 או 30 חנויות.
מי בכלל מדבר או חושב על לקרוא ספרים??!!
אין ביקוש היום לספרים!!! הסופרים מתעצבנים... הם מוכרים חמישה ספרים ב–100 שקל.
לכן באמת במגזר החילוני הספרות פשטה רגל. תושיב היום חילוני ליד ספר, הוא לא מסוגל! הראש שלו מורגל למסכי צפייה. הספר משעמם אותו.
אחד המרצים המפורסמים בנושא זוגיות אמר, "כדי להגיע לאושר בחיי הנישואין חייבים ללמוד את הנושא הזה, וכדי ללמוד את הנושא הזה יש כל כך הרבה ספרים היום, אבל אני יודע שלאנשים אין כוח לקרוא ספרים, אז באתי ללמד אתכם דרך צפייה...".
"היו אצלי 20 בחורים אמריקאים", סיפר הרב אהרן פלדמן באחד הכנסים, "ממשפחות מודרניות שיש להם בבית אינטרנט. הם באו לבקר אותי.
שאלתי אותם: "תגידו לי, האם מישהו מכם קרא בשנים האחרונות איזה ספר כלשהוא?"
כולם שתקו".
עורכי (עוכרי) עיתונים בארץ אומרים:
"היום זה לא כמו לפני 30 שנה. פעם מאמר בעיתון היה משתרע על שניים שלוש דפים... היום בקושי כותבים, כי לאנשים אין עצבים לקרוא!"
ועוד הם אומרים:
"אם עד לפני כמה שנים נוסעי האוטובוס העבירו את זמנם בקריאת עיתון יומי, ספר מעניין או מילוי תשבץ, היום רובם משחקים במכשירים שלהם במשחקים טיפשיים ללא כל תכלית!"
אם מדינת ישראל במקום הראשון בעולם – לגילאי 8 עד 13 – בשעות צפייה ליום במחשב בין 5 ל–6 שעות ביום(!!!) אז מה הפלא שלא קוראים ספרים?
עכשיו רוצים להוציא חוק בבית ספר שמספיק עם הילקוטים האלה זה עושה כאב גב, לא צריך אותם. בשביל מה? יש מחשב נייד!! כל ילד בבית ספר, יבוא עם מחשב נייד!!!
(אגב, שמעתי שאומרים, שחבל לבוא לכיתה כל יום. יש היום אם פי 3 וקל מאוד להקליט. לכן התלמידים שמו אם פי 3 שיקליט את מה שהמורה מדבר. למחרת הביא המורה גם הוא אם פי 3 כדי לדבר. מה יצא? אם פי 3 מדבר אל אם פי 3... בלי מורה ובלי תלמידים.)
וזה עומד להיות חוק בבג"צ. מחשב נייד עם כל החומר הנלמד! וזה כמובן יהיה פתוח גם בהפסקות. וב–40 דקות הפסקה, התלמידים יגלשו ב'און ליין' לגיהנום!!
עלינו לדעת, עצם זה שהמחשב היום מרכז את כולם סביבו, זאת בעיה חמורה מאוד!!!
בעיה שהפכה אנשים רבים ממצב נורמאלי... לאנשים סהרורים, תימהונים, דמיוניים, חולמניים, אינפנטילים, רובוטים, שטחיים, אנוכיים, אכזריים, ואפילו 'שרוטים' נפשית!!! (סליחה על הביטוי), מכיון שהם נהיו תלותיים בו באופן רציני ביותר.
"אני באמצע קדיש, אני לא יכול לדבר..."
בית הכנסת 'איצקוביץ', תפילת מנחה – החזן פותח בחזרת הש"ץ, מתחיל קדושה והסימפוניה מתחילה... 'כי הרבית טובות...' היה הניגון הראשון, כמה טוב כמה מעורר... הפלאפון מוצא אחר ביזיון מהכיס, ולאחר בדיקה מי המצלצל, נענית השיחה בקול תרועה רמה 'קדוש קדוש קדוש ה'...'
המנגינה הבאה 'אם אשכחך ירושלים' הגיעה ממש ברגע המתאים בברכת 'ולירושלים עירך', כמה נפלא ממש מכניס לאווירת החורבן... המצלצל לא זכה לשמוע פסוק מקדושה, אלא 'ברוך הוא וברוך שמו...'
וכשהגיע החזן למילים 'הטוב כי לא כלו רחמיך' פצח הפלאפון בניגון מרקיד 'עד הנה עזרונו רחמיך...' ובתגובה נענה המצלצל "נו, נו, נו..."
וכמה מדהים הייתה ההשגחה שהניגון המרקיד 'יהא שמיה רבא מברך...' שהגיע באמצע אמירת הקדיש, נענה על ידי מקבל השיחה בצעקה רמה לתוך פומית המכשיר בכל הכוח, ובאימה וביראה – 'יהא שמיה רבא מברך...'
הצלצול הנוסף שהגיע באמצע קדיש דרבנן היה דווקא משעמם ללא מנגינה, אבל ההכרזה שהכריז בעל המכשיר לפייתו הייתה דווקא מעניינת... "אני באמצע קדיש, אני לא יכול לדבר... תצלצל עוד כמה דקות"...
את ההפתעה הכי מעניינת סיפק דוקא בעל האייפון שנתן נשיקה למכשיר לאחר שסיים להתפלל מתוכו... (כל מה שהוא קנה אותו זה רק בשביל שהוא לא ייתקע אף פעם חלילה בלי סידור...)
אבל החוצפה הכי גדולה הייתה של אותו אדם שהוציא באמצע חזרת הש"ץ של שחרית את ה'גלאקסי' להודיע לחבר שלו שהוא כבר גמר שמונה עשרה ועוד שתי דקות הוא יוצא אליו...
כולל אברכים – אמצע הסדר בעומקה של סוגיית ייאוש שלא מדעת...
הפלאפון רוטט – שיחה "דחופה"... "שמעתי שבמכולת של יוסי יש עכשיו מבצע; שלוש חלב בשתים עשרה וחצי שקלים, אז תקנה שם את החלב"...
בספסל ליד גם פתאום מגיעה שיחה בהולה... "אתה שומע? צלצלו מהעירייה שאם לא נשלם תוך שבועיים את הארנונה הם יעקלו לנו את חשבון הבנק"...
ובקצה השני של בית המדרש גם המצב לא רגוע...
יועץ המשכנתאות מצלצל להציע הצעה מאוד משתלמת... ובמקום מתפתחת שיחה ארוכה ומרתקת...
סמוך ונראה לשם, מתנהל וויכוח עם המשכיר על גובה תשלום שכירות הדירה...
בית המדרש השכונתי – שעת לילה...
לומדי הסדר השלישי ממלאים את בית המדרש, ולפתע נשמע קולו של המלמד מהחיידר הסובב הלוך וחזור לאורך ורוחב בית המדרש, ומלבן בפלאפון עם אביו של שמוליק את סוגיית החוצפה של שמוליק בזמן האחרון...
בספסל הדרומי יושב אביו של הבחור החשוב... ומנהל משא ומתן עם השדכן על ענייני הכספים... ולידו בספסל ממול יושב עובד שהגיע לבית המדרש לאחר יום עבודה מייגע, ונאלץ להתמודד בריתחא דפלאפון עם קושיותיו של הבוס על ההספק היום בעבודה...