חלק א' · "מה לעשות", ענה הנחש, "זה באופי שלי"
שאלה.
האם יש כזה דבר שאדם ילמד תורה ברציפות כל הלילה, בהתמדה עצומה, בתענית דיבור, מבלי לאכול ולשתות כלום, אלא אך ורק לומד ולומד בריתחא דאורייתא בקול רם ובנעימה, מסביר את המילים נפלא, מתאמץ ומזיע להבין כל קטע... ובכל זאת כל התורה שלו לא שווה כלום?
ולא רק שהיא לא שווה כלום, אלא שהוא עוד ייענש על כל מילה ומילה שהוציא מפיו?
האם אתה מכיר כזה דבר??
זו גמרא מפורשת.
איפה?
אומרת הגמרא: אם אדם לומד בליל שבת לאור הנר, אזי כל מילה ומילה שהוא מוציא מהפה, הוא עושה עבירה!!! למה? כי חוששים (לא בטוח שזה יקרה, אלא רק חוששים) שמא הוא יטה את השמן שבנר לכיוון הפתילה ויעבור על איסור מבעיר מהתורה.
"אבל אני לא יכול בלי תורה...?", אומר הלמדן הצדיק הזה וכמעט בוכה.
"חביבי, אין מה לעשות! כדאי לבטל את כל התורה שלך, רק כדי שלא תבוא להטות!!
ואפילו שלא בטוח שזה יקרה ויתכן שאתה בסוף אולי לא תטה את הנר, אבל לא לוקחים סיכון!! מספיק שפעם אחת בטעות במשך ימי חייך שאולי כן תטה את הנר... אז כבר מעכשיו לא שווה כל התורה שלך. (ואפילו שכל שעה של לימוד תורה בשבת, שווה ל–1,000 שעות של לימוד תורה ביום חול, כמו שכותב ה'בן איש חי').
ישנם בני תורה האומרים: "נכון שיש לי אינטרנט, אבל אני צריך את זה ללימוד שלי. אני לא מסתכל על כלום... אני לא רואה כלום... אני מבטיח לך... אצלי זה נטו לימוד... מה, אתה לא מאמין לי?"
נכון, באמת אנחנו מאמינים לך!
אבל גם אתה השקוע בלימוד התורה, אתה בסיכון גבוה של "שמא יטה"!
שמא חס ושלום בטעות יכשיל אותך יצר הרע ויתן לך להטות ולהציץ רק פעם אחת ויחידה באינטרנט!
ואפילו שלא בטוח שזה יקרה, ויתכן שבאמת לא תציץ באינטרנט, אבל לא לוקחים סיכון בדבר הזה!!
מספרים בתור בדיחה, שפעם הברווז רצה לעבור את הנהר והיה שמה נחש שגם הוא רצה לעבור את הנהר. בא הנחש וביקש בנימוס מהברווז: "סליחה, אתה יכול בבקשה להעביר אותי את הנהר?"
אמר לו הברווז: "אני פוחד שאם אני אקח אותך אתה תנשוך אותי..."
אמר לו הנחש: "השתגעת?! אם אני אנשך אותך אני אטבע ביחד איתך"
"טוב", הברווז השתכנע.
איך שהגיעו לאמצע הנהר שם הנחש לברווז 'ביס' בצוואר...
צועק לו הברווז: "היי, מה עשית? הרי הבטחת לי שלא תעשה לי כלום??"
ענה לו הנחש: "מה לעשות, זה באופי שלי!"
המשיכה לעריות, זה באופי של כל אחד ואחד!!! מה לעשות...
אסור לקחת סיכונים בדברים האלה!
חי היום עם אוקראינית באוקריינה...
וכך סיפר הרב צביאלי בן צור:
"ידיד שלי, שהוא אברך תלמיד חכם עצום, נכנס לרב שטיינמן ושאל אותו: "האם מותר לי להיכנס לאינטרנט? זה בסך הכל נטו לדברי תורה... יש לי שם פשוט הרבה אתרים שנותנים לי אפשרויות רבות לקבל מידע..."
אמר לו הרב: "אם תגיע בטעות למקום אחד לא טוב... כל התורה שקיבלת שם איננה שווה פרוטה!!!"
סיפר הרב אשר רונבוים:
"המציאות המרה מראה שניסיון זה פגע אפילו בתלמידי חכמים גדולים שכתבו חידושי תורה במחשב שאינו מוגן והם נפלו לשאול תחתית. ואני אישית מכיר ספר תורני שמחבר הספר כבר אינו איתנו בעקבות המחשב שבו כתב את הספר!".
היה זקן אחד בגיל 84, תלמיד חכם עצום ממש, שהוציא כבר למעלה מ–10 ספרים בלומד'ס על הש"ס. הוא היה צריך דחוף את המחשב הנייד המכיל את תוכנת 'אוצר החכמה'. אבל הוא לא ניתק אותו מהאינטרנט.
הוא אמר: 'מה אני צריך לנתק אותו מהאינטרנט? מה אני מחפש זבל?! מה אני לא מכיר את עצמי?! וכי אני ילד קטן?!'
שלח רבי חיים קניבסקי לומר לאותו זקן בן 84: "אם אתה לא מנתק את המחשב שלך מאפשרות קליטה... כל תורתך מצווה הבאה בעבירה! ועל כל דקה שאתה לומד במחשב הזה, תקבל גיהנום ולא גן עדן! ואני חתום על כך!!!"
אין גילאים היום כשיש אינטרנט בסביבה!!!
סיפר מנהל הקשור לארגון 'הדף היומי':
"היה אחד שממונה להכניס לאינטרנט שיעורים בדף היומי. הוא צילם מגידי שיעורים מוצלחים, והכניס אותם לשם כדי שאנשים שנמצאים בחו"ל בנסיעות או בעסקים... יהיה להם את הדף היומי!
הוא נמצא בצרפת, בהונג קונג, במקסיקו... הוא מוציא מכשיר ורואה את המגיד שיעור מוסר את השיעור חי, את הדף של עכשיו... מה רע?
ובכן, אותו אדם שהיה ממונה על זה... עזב בבני ברק את אשתו עם שמונה ילדיו!!
כל הילדים שלו התפזרו אצל קרובי משפחה ושכנים!! והוא, עצמו, חי היום עם גויה אוקראינית באוקריינה!!! לא הרתיעה אותו העובדה שהוא בא ממשפחה מכובדת של תלמידי חכמים...
הוא נגע בשטן!!!
היום הוא שולח הודעות לבן דוד שלו: "תלכו בכל הארץ ותדברו על הסכנה האיומה של האינטרנט. אל תעזבו פינה אחת! זה הורס את החיים! גם את החיים שלי זה הרס...!"