אור ברסלב
אצבעותי למלחמה חלק א' › מה יותר מפחיד ממה?

אצבעותי למלחמה

חלק א' · מה יותר מפחיד ממה?

מה זה חלוד"ה?

סיפר הרב פולק:

"יצא לי לשמוע דו שיח של שתי אמהות.

האמא האחת הייתה של בחור ישיבה, והאמא השנייה הייתה של חייל הנמצא כעת בעזה.

פנתה אמו של החייל לאמו של הבחור ישיבה ואמרה לה: "כיף לך, את לא במתח, הבן שלך לא נמצא בצבא, אין לך פחדים, אין לך חששות.

אני, לעומתך, לא נרדמת בלילות. הבן שלי נמצא כעת בעזה, אי אפשר לדעת מה יילד יום... לכי תדעי איזה מחבל מכווין עליו כרגע את הנשק... מאיזה מנהרה יכול לצאת מחבל...

אבל את?? יושבת לך רגועה, אין לך ממה לחשוש... הבן שלך נמצא במקום מבטחים..."

עונה לה אמו של הבחור ישיבה: "תעזבי אותך משטויות... יש לך טעות! את חושבת שלי אין דאגות??!! ואני לא חוששת??!! אין לך מושג מה עובר עליי... רק שתדעי שגם אני לא נרדמת בלילה כמו שאת! גם אני שלחתי את הבן שלי לישיבה, וגם הוא נמצא בחזית, גם הוא נמצא במלחמה, ואף אחד לא יכול להבטיח לי שהוא יחזור משם בשלום, אז על מה את מדברת...?!"

"עד כאן", אומר הרב פולק, "הקשבתי לשיחה וזה הספיק לי".

אמו של הבחור ישיבה, שטענה שגם היא בחרדות לא פחות מאמו של החייל, צודקת.

אבל לא לגמרי! מצאתי בין שתי האמהות חמישה הבדלים "קטנים":

1. האמא של החייל דואגת זמנית. כי כשתגמר המלחמה והבן שלה החייל יחזור הביתה, היא תהיה רגועה. – לעומת זאת, אמו של הבחור ישיבה תמשיך לדאוג ולדאוג לו כל הזמן!!!

2. החייל עצמו יודע בדיוק מי האויב. הוא יודע עם מי הוא נלחם. – הבחור ישיבה לא. המחבל יכול להיות בחור ישיבה כמותו שיכול להראות לו סרטון מלוכלך לכמה דקות ולקלקל אותו!!!

3. במלחמה הזאת, בעזה, נהרגו 43 חיילים במשך תקופה של כמה חודשים – לעומת זאת, במלחמה הזאת של האינטרנט "נהרגו ונהרגים" מידי יום ביומו מאות בנים ובנות!!!

4. גם בזמן המלחמה, ניתן בכל רגע, להעביר את החייל לתפקידים אחרים יותר מוגנים ופחות מסוכנים (כגון, לתת לו להתעסק עם ניירת באיזה משרד וכדומה). – לבחור ישיבה אין ברירה! אין לו לאן ללכת! עליו להישאר תחת כותלי הישיבה.

5. חייל שנהרג במלחמה הזאת על היותו יהודי, הוא זוכה להיכנס לגן עדן וליהנות מזיו שכינת ה' יתברך – לעומת זאת, בחור ישיבה "שנהרג" באינטרנט, "זוכה" להיכנס לגיהני גיהנום!!!

(כמובן, אם לא עשה תשובה.)

סיפר ראש ישיבה אחד:

"הגיע אצלי יום אחד תלמיד שנראה טיפ טופ. זרקו אותו מהישיבה. הכנסתי אותו אלי לישיבה, בסוף מתברר שזה היה טעות. הבחור הזה היה מושחת ביותר!! מנבל את הפה שלו במילים גסות מהמכשיר המלוכלך שהיה לו.

דיברתי איתו מתוך אהבה. ניסיתי להבין מה קרה לו? למה זרקו אותו מהישיבה?

הוא אומר לי: "רב'ה, כשהייתי בישיבה לשומר היה פלאפון טמא... הוא הראה לי כל מיני דברים... הוא שחט אותי! הוא גמר אותי! לכן התדרדרתי בצורה קשה ביותר והגעתי למה שהגעתי...".

אז מה יותר מפחיד ממה?

תוכן העניינים

אצבעותי למלחמה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה