חלק א' · "יצאתי מדעתי, תיכף אשוב!"
אתה רואה היום שני אחים גרים בבית אחד, חדר מול חדר, והם לא מדברים ביניהם.
שום מילה! כל התקשורת שלהם זה דרך המייל או דרך הפייסבוק.
"הנני מוכרח לספר סיפור אשר בדידי הוה עובדה", מספר הרב יצחק משה ארלנגר, "רציתי להוכיח אברך שהיה לו מכשיר כזה. הוא היה קרוב אלי, ולא מצאתי את הדרך איך להשפיע עליו בעניין. הוא אמר לי בפירוש ובלי בושה: "אתה יכול לדבר איתי, אבל את הכלי אני לא יכול להשליך, אני כבר מכור לזה!"
מה עושים? הרי צריך להציל נפש יהודי...?
אותו אברך נוהג במכונית. חיכיתי לשער הכושר שנצרכתי לנסוע לאיזה מקום ואמרתי לאברך, "בוא ניסע ביחד ובדרך נדבר!"
נסענו שש שעות!! ובקושי דיברנו רבע שעה!!!...
כמה פעמים ניסיתי לדבר... אך בכל רגע, הוא הוציא את המכשיר ושלח הודעות או קיבל הודעות".
מיותר לומר שלבסוף לא הצלחתי להשפיע עליו".
סיפר הרב פרייזלר:
"הייתי בבית חולים עם הבן שלי לפני שלושה שבועות. כל האנשים שחיכו שם – נשים, גברים, אימהות, זקנים, ילדים, נערים, בחורים וגם בתולות – היו עם אייפון ביד!!
מעניין...
פעם כשהייתי ילד והיינו צריכים ללכת לרופא, היית רואה בן אדם שבא לשם עם עיתון.
ואם הוא היה קצת יותר משועמם, הוא היה בא עם איזה תשבצון...
האנשים היו עוד איכשהו מפעילים משהו מהשכל שלהם.
היום כשהייתי שם במיון, לא ראיתי אפילו אחד שמחזיק עיתון!! כולם או עם אייפון או עם גלאקסי או עם טאבלט, זה מה שיש! זהו. אין שום דבר חוץ מזה".
סיפר הרב יעקב לוי:
"לא מכבר נכחתי בכנס חשוב בו נכחו מאות אנשים משלנו, צעירים יחסית. על הבמה ישבו עסקנים חשובים. הרב דרש שם מתוק מדבש, וחיזק באמונה ויראת שמים את... עצמו, רק את עצמו!
כי כל הקהל הרב מולו – מאות אנשים חרדים – היו עסוקים בצג האייפון שלהם!!
אז עם מי הוא ידבר??!".
סיפר הרב עמנואל תהילה:
"אני מדבר לפעמים במכללות באוניברסיטאות. לפני ההרצאה יושבים 60 סטודנטים וסטודנטיות, ואף אחד לא מדבר עם השני! – פיזית הם יושבים ביחד – אבל הם לא משוחחים ולא מדברים... כולם שקועים באייפונים שלהם!".
סיפרה אשה אחת:
"יצא לי להיות במסעדה. ראיתי זוג שנכנס, בעל ואשה, הם התיישבו להם באחד השולחנות והזמינו להם לאכול. המלצר מגיע ולוקח מהם את ההזמנות. בינתיים, עד שיגיע האוכל, הוא מוציא את המכשיר שלו והיא מוציאה את המכשיר שלה... המלצר מגיע ומגיש להם את המנות.
הם יושבים במסעדה, אוכלים ושותים, ואין שום דיבור ביניהם! כלום! שניהם מרוכזים במכשירים שלהם כמו ילדים קטנים... ממש רחמנות עליהם".
סיפר איש אחד:
"הייתי עושה הליכות באיזה פארק. אני רואה זוג חרדי הולך במסלולי הליכה במשך שלושת רבעי שעה... הוא בפלאפונו והיא בפלאפונה וכל זה מבלי להחליף מילה!... פשוט הייתי בשוק".
סיפר לי אברך:
"הייתי מוזמן לבר מצוה. בשולחן ישבו כשבעה שמונה איש שהיו כולם השכנים שלי, וכל אחד עם אייפונו בידו... גלאקסיו בידו... סמראטפונו בידו... ואין דיבור ביניהם! כולם שקועים עמוק בתוך המסך שלפניהם".
האסון שקרה עם אותו מטוס שהתרסק, התברר שהטייסים שהיו אנשים ברמה (מהעשירון העליון) היו שקועים באייפונים שלהם!!! הם לא שמו לב שהטייס האוטומאטי שלהם התקלקל.
כשגילו את זה היה מאוחר מידי... 300 איש שילמו בחייהם!!
ההתרכזות הזאת סביב האינטרנט והמכשירים, נהייתה הרסנית מאין כמוה.
נוצר מצב כזה, שאנשים איבדו כל פרופורציה והפכו להיות ממש מכורים!
אנשים נהיו משועבדים לו בליבם ובנשמתם!