חלק א' · הלכות שחיטה על... סוס??!!
"מה אתה רוצה?", טוען מישהו, "אי אפשר להיות מושלם בהכל! אז מה אם יש לי אינטרנט או אייפון? בסך הכללי אני בסדר, ולא רק בסדר אלא בסדר גמור! אמנם לא מושלם (כמו שכולם לא מושלמים) אבל להתפלל אני מתפלל בכוונה... ואני לא מפסיד שום סדר לימוד... ויש לי הוראות קבע לכל מיני ארגונים של צדקה וחזרה בתשובה... ואני מקפיד גם לדקדק בכל דבר ומשתדל אפילו להחמיר היכן שאני יכול... נו, אז מה פה לא בסדר?", ככה שואל המסכן.
אדם אחד קם בבוקר ובא ללבוש את הגרביים, איך שהוא בא להכניס את הגרב לרגל הוא רואה על הזרת של הרגל משהו מחשיד... הוא מתקרב אל האור ורואה עיגול לבן קטנטן.
הוא שולח מישהו לכהן השכן הגר דלת ממולו שיבוא ויראה מה זה...?
הכהן נועל את נעלי הבית ומגיע במהירות לראות את הכתם הלבן. הוא מסתכל היטב היטב ופוסק חד משמעית: "שכני היקר, יש לך נגע צרעת! צא מיד מהבית שלך אל מחוץ למחנה, מקום המצורעים, עד שתשוב בתשובה וה' ירחם עליך..."
האיש התמים, שעוד לא הבין מה משמעות הדבר, שאל את שכנו הכהן: "רגע, בתכל'ס אני בסדר גמור! אני מתפלל בכוונה, אני לא מפסיד שום סדר לימוד, יש לי הוראות קבע לכל מיני ארגונים של צדקה וחזרה בתשובה, אני מקפיד בכל דקדוק ומשתדל אפילו להחמיר היכן שאני יכול... יש לי אמנם בעיה קטנה – נגע קטן ברגל – אבל זו לא סיבה לעשות מזה כזה סיפור??!!"
אומר לו הכהן: "לא ולא! – לא יעזרו לך כל התפילות וכל הלימודים וכל החסדים שלך – טמא אתה כולך! מכף רגל ועד ראש! הנגע הקטן מגלה שזו בעיה כללית בך!! מכף רגל ועד הקדקוד... אתה מבין?"
זה מה שעונים לאותו מסכן.
אין כזה דבר שאדם יגיד לעצמו: 'נו, אז מה אם יש לי אייפון או מחשב שאינו מוגן... סוף סוף אני לומד ומתפלל בהתלהבות, שומר שבת כמו שצריך, ממלא הוראות קבע, עושה חסד לאלפים וכו' וכו' בכללי אני בסדר גמור'...
אומרים לו: "יש לך טעות חמורה – המכשיר הקטן הזה שבכיסך או בביתך הוא נגע!!! הוא טומאה!!! והוא הופך את כל כולך לטמא ומשוקץ!!! כל כולך נהיה חתיכת תועבת ה'!!!... צא מיד מחוץ למחנה, אין מקומך בינינו!".
אומר הרב שמחה רבינוביץ מחבר ספר 'פסקי תשובות': "יש שמתרצים לעצמם תירוץ מטופש שבמכשיר זה יש סידור ותהילים וברכת המזון ותפילת הדרך וספרי לימוד וכו', וזה מועיל כביכול גם לדברים שבקדושה.
תירוץ זה אין לו עיקר ושורש!
המכשיר הזה הוא בבחינת ספר תורה שכתבו מין ודינו לשריפה!!!
ואף אם יהיה שם את שם ה' מלא ומפורש, וכל הזוהר הקדוש וכל הש"ס בבלי וירושלמי, וכל הספרים שיצאו מקבלת התורה ועד היום – כל זה איננו שווה כלום! ודין המכשיר הזה לשריפה ולאבדון! ולמה? כי כתבו מין ונואף רוצח ועבריין פושע נאלח... וזה ברור!
וזהו מדין תורה כדת וכהלכה ללא חולק וללא שום ספק ועוררין!!!".
יש טוענים שאפשר לעשות הרבצת תורה דרך פייסבוק.
שמענו על כמה רבנים ומחנכים הסבורים שבמקום לשלם על מודעת פרסום בעיתון, אפשר לשים פרסום בפייסבוק ובצ'יק אחד, אלפים ומאות אלפים ואולי אפילו מיליונים יראו את מה שכתבתי...
זו אמנם עוצמה, אבל להיכן היא מובילה??
אמר אחד הרבנים: להרביץ תורה דרך פייסבוק, זה כמו ללמד הלכות שחיטה על סוס!!!
מישהו מוכן ללמד הלכות שחיטה על סוס??!!
אז למה בפייסבוק זה מותר???
אלא מה נאמר, שהם סבורים שלהפיץ תורה דרך הפייסבוק זה יותר זמין ומהיר לפשוטי העם.
אבל הבעיה היא: שכשם שבקליק אחד הוא מרביץ תורה למאות ולאלפים... באותו קליק ממש הוא עלול להגיע לשיא הזוהמה והליכלוך של כל העולם.
אז למה לקחת סיכון?
סיפר הרב צביאלי בן צור:
"אני זוכר שבאו והציעו לי בזמנו, "תראה כבוד הרב, במקום שתיסע כל יום (כמעט) מחוץ לעיר במשך שעות ארוכות... שב בבית שלך פעם בשבוע ותוציא הרצאה בשידור חי לרחבי העולם.
בסך הכל אתה מכווין אליך את המצלמה ואתה יושב מולה ומדבר וזה כבר מתחבר לרחבי העולם"
אז שאלתי: "במה זה כרוך?"
אמרו לי: "חיבור של קו אינטרנט הביתה"
אמרתי להם: "אני מוכן לנסוע כל יום 'למטולה', שלוש שעות נסיעה כל צד, ולא לעשות את זה!
ואם לא תהיה לי ברירה ואני אצטרך להכניס קו אינטרנט הביתה... אני מוכן להפסיק להרצות לגמרי!!!
נכון שאני צריך את האינטרנט הרבה הרבה הרבה יותר מרוב אלו שטוענים שהם צריכים את זה, אבל כשאני שומע מהגאון הצדיק הרב משה צדקה, שהוא יושב על הרצפה ובוכה מהסיפורים שמגיעים אליו... אז אני אסכים אפילו לאבד את חיי בשביל זה!
ואני לא מדבר על צידקות, אני מדבר על שכל ישר".