אור ברסלב
אצבעותי למלחמה חלק א' › הוא הצהיר: "אני אמחק אותו!"

אצבעותי למלחמה

חלק א' · הוא הצהיר: "אני אמחק אותו!"

הסקרנות שהרגה את ה

ועוד סיפר:

"הוזמנתי לסמינר מסויים להרצות בנושא הזה.

אחרי ההרצאה ניגשו תלמידות לשאול שאלות אישיות (אחת אבא שלה דיין יש לו אינטרנט... אחד אבא שלה מנהל בית ספר ויש לו אינטרנט...), הן חיכו בתור לשאול שאלות.

שעה שעה וחצי עמדתי על הרגליים לשמוע מה אני יכול לעזור או לפחות להשתדל לעזור.

ניגשה אלי בת אחת ואמרה לי: "כבוד הרב, יש לי שאלה אישית. קודם כל מה שהרב אומר שאינטרנט זה מסוכן, שהרב לא יספר לי, כי אני יודעת את זה יותר טוב מהרב.

אבא שלי היום לא נמצא בבית! הוא הורחק עם האינטרנט שלו! הוא גלש בכמויות ונכשל ב... (לא נפרט במה מדובר) אבל הוא נכשל מאוד מאוד... נאלצנו בדרך זו או אחרת, לזרוק אותו מהבית עם האינטרנט שלו.

והיא ממשיכה לספר לי: "אני לא למדתי בבית יעקב עד השנה, אבא שלי לא הרשה לי ללמוד בבית יעקב. הוא השאיר את אמא בבית עם 11 ילדים!"

המשפט האחרון שהיא אמרה, לא הסתדר לי...

רגע, אבא שלה לא מרשה לה ללמוד בבית יעקב?! זה אומר שהמשפחה היא מזרוחניקית או סגנון דתי מסורתי... כי אחרת למה שאבא לא יאפשר לבת שלו ללמוד בבית יעקב?'

אבל אחרי זה חשבתי: 'רגע, אבל יש להם 11 ילדים... אז זה נראה שהמשפחה היא חרדית...

אז מה הולך פה??'

אני עם המחשבות שלי והיא ממשיכה לספר: "לא למדתי בבית יעקב כי בית יעקב זה ציונים! אנחנו נטורי קרתא, גרים ב'מאה שערים', בבית דיברנו רק אידיש! ואמא שלי לא יודעת אפילו הלכה אחת... כי הכל אסור!

ובכל זאת... גם שם – עם כל הצידקות והפרומריות – לא הייתה שום הגנה מהאינטרנט!!!"

אתה רואה אברכים מסולאים בפז, בני תורה יקרים שביקרים, בני תורה קדושים צדיקים וטהורים שיושבים ועוסקים בתורה במשך כל ימי חייהם... אברכים בני 30, 40, 50, תלמידי חכמים חשובים מחברי ספרים בכל מקצועות התורה... פתאום נופלים נפילה תהומית כה קשה וכואבת, עד שלבסוף הם עוזבים את הכל!!! זורקים את התפילין הכיפה והציצית... והופכים להיות חילונים גמורים!!!

אתה רואה את זה והלב שלך מתפלץ...

אתה רוצה לזעוק לעברו, "היי, מה אתה עושה??!... מה אתה עושה??!... למה אתה מאבד ושורף את כל מה שבנית עד עכשיו??! גמור את החיים שלך בתוך שומר תורה ומצוות!! אל תעשה שטויות!! אל תזרוק עשרות שנים של תורה ומצוות לפח... אל תהרוס את המשפחה שלך...!!!"

מספר הרב אוחנה:

"תלמיד חכם חשוב (ואני לא רוצה לחשוף במי מדובר) ששימש כרב בית כנסת באחד מאיזורי הארץ. הרבה אנשים חזרו בתשובה והרבה התקרבו לה' יתברך בזכותו!

ואף תלמידי חכמים גדולים היו מתכנסים בבתי מדרשות לשמוע דרשותיו ודברי תורתו.

הוא היה מחזקם הרבה בענייני שמירת העיניים וכל מה שנוגע לשמירת התורה הקדושה, והיה אף מדריך את הגברים ואת הנשים מה לעשות. כולם היו בולעים את דבריו ומקיימים את כל מה שאמר.

עד שיום אחד הוא הכניס את האינטרנט לבית.

ההתדרדרות שלו החלה אט אט... עד שלאחר כמה שנים הוא ירד לגמרי מדרך התורה והמצוות. הוא הגיע למצב כך כך נורא, שרבני הקהילה שהיו בדרגה תורנית ויראת שמים נמוכה משלו בהרבה, העיפו אותו מאותה העיר על סמך זה שהיא עיר חרדית והוא גורם לקלקול העיר. בר מינן.

דברים שאי אפשר לשומעם.

וכשבאו לפני מרן הרב עובדיה יוסף וסיפרו לו זאת, הוא געה בבכייה ואמר עליו: "ספר תורה שנשרף"....

פורסם על רב אחר ידוע ומוכר שרצה להילחם באינטרנט.

הוא הצהיר: "אני אמחק אותו! אני אגמור אותו! סופית!"

אבל אז הוא אמר לעצמו: 'רגע, בוא נראה כמה דקות במה מדובר'...

הוא נכנס לאחד האתרים, הציץ ונפגע... עד שפרק עול לגמרי!

עכשיו הוא מנסה לחזור בתשובה אך הוא אומר: "אינני יכול...!"

ואיך כל המקרים הללו קרו? רק מנגיעה אחת... רק מהצצה אחת... רק לכמה דקות... לא יותר!

"תגיד לי, מי בכלל מדבר עם דוב??!"...

פעם סיפר הבעל שם טוב הקדוש לתלמידיו:

"היה פעם אדם אחד מסכן שהיה לו קר. הוא יצא לרחוב וראה איזה אחד הולך עם מעיל.

"יו רבינו", שאל אותו האיש, "מאיפה המעיל הזה?"

"אתה יודע איזה מעיל זה? זה מעיל פרווה של דוב!"

"מה אתה אומר, גם אני רוצה!"

"מה הבעיה? אתה הולך לצייד נותן לו 500 שקל, הוא יורד ליער ומוריד לך דוב"...

"שמע, זה כבד עלי!"

"אם כבד עליך לך תצוד לבד!"

"מה אני אעשה?"

"קח רובה ציד, רד ליער, תתפלל לה' שתמצא איזה דוב, תן לו ירייה, תיקח אותו ואני אעזור לך ב–250 שקל בפשיטת העור ועשיית המעיל, סגור?"

"סגור!"

ההוא יורד ליער עם הרובה ומתחיל להתפלל: "ריבונו של עולם, ועשית חסד עם עבדך הקרה נא לפניי דוב!". איך שאמר את זה... בום! בא לו דוב מול העיניים.

"ישתבח שמו לעד". הוא לקח את הרובה של הציידים וכיון אליו את הרובה... פתאום הוא שומע את הדוב אומר לו: "למה אחי היקר?"...

"וואיי... מה אתה מדבר??"

אומר הדוב: "כן אחי, וכי עשיתי לך משהו רע? על לא עוול בכפיי אתה בא לירות בי? לא כתוב אצלכם בתורה, שופך דם האדם באדם דמו יישפך?"

אומר לו האיש: "כן, אבל אתה לא בן אדם"

אומר לו הדוב: "גם אתה לא בן אדם אם אתה רוצה להרוג אותי... מה עשיתי לך??"

"אתה מדבר עליי? הרי בינינו אם אני הייתי עכשיו בלי רובה, לא היית טורף אותי?"

אומר לו הדוב: "כן, אבל יש לי סיבה"

"מה הסיבה שלך?"

"אני רעב!"

אומר לו האיש: "גם לי יש סיבה!"

"מה הסיבה שלך?"

"לי קר!"

אומר לו הדוב: "תראה, אני רעב ולך קר, בוא נשב על איזה כוס קפה ונסדר שלך יהיה חם ואני אהיה שבע... בסדר?"

אומר לו האיש: "אם אתה אומר שנגיע לעמק השווה בינינו, למה אני צריך להרוג אותך?! בוא נשב".

איך שהתיישב האיש לידו תפס אותו הדוב ובלע אותו שלם...

אומר לו הדוב: "נו, נכון עכשיו בפנים בתוך הבטן שלי חם? אז עכשיו גם לך חם וגם אני כבר שבע..."

"מה הייתה אותה בעיה של אותו אחד?" שואל הבעל שם טוב, והוא עונה:

"תגיד לי, מי בכלל מדבר עם דוב??! מה פתאום אתה משוחח עם דוב??!

עם דוב לא מתעסקים... מדוב בורחים!!!"

"זה כמו", אומר הרב עזריאל טאובר, "שבעיצומה של השואה שהיטלר רוצח עכשיו מיליוני יהודים, אומר לעצמו יהודי אחד הגר בארץ ישראל: 'איך מתחשק לי לקפוץ לביקור קצר בגרמניה לראות מה קורה...'

מה היינו אומרים לו?:

תגיד, את מטורף?

אתה שפוי?

השתגעת?

אין לך שכל?

חסר לך צרות?

משעמם לך בחיים?

מה עבר עליך?

מי שמכניס את עצמו לאינטרנט – ואפילו לביקור קצר – זה כמו מי שמכניס את עצמו למחנות ההשמדה ב'אושוויץ' מרצון... אז שלא יתפלא אם לבסוף הוא "יירצח"!!!

איך אמר הרב רובין? אפילו רק לקחת מתכונים או להתעניין מה מזג האוויר באינטרנט זה אסור!

לא מתעסקים עם דוב טורף!!! נקודה.

כל מי שיודע מה זה אינטרנט ומה יש באייפון... צריך לברוח מהם כמו מאש!!!

תוכן העניינים

אצבעותי למלחמה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה