היום שאחרי · תפסה אותו על "חם"
לכבוד...
אני נשואה מזה כשנה, ובעלי ואני חוזרים בתשובה. בעלי למד כארבע שנים בישיבה, ולאחר החתונה עבר לכולל... לאחרונה הוא החל לעבוד ונמצא בעבודה עד שעה מאוחרת, יוצא כמעט כל ערב ומבלה עם חבר או קרוב משפחה.
אציין גם שלצערי הרב קיים אצלו מכשיר מסוג אייפון אשר לא עוזב אותו לרגע מידו, ואף חסם אותו בסיסמה, ובכל פעם שהייתי מבקשת ממנו להניח את המכשיר כדי שנוכל לשוחח, הוא עשה זאת, אך לאחר זמן שוב חזר והתעסק בו.
היום בערב ישבנו ביחד, והובכתי לראות שהוא מתכתב עם בחורה.
שאלתי אותו: "עם מי אתה מתכתב?" והוא השיב: "עם דוד שלי". אך לא אמת הדבר, כי ראיתי במו עיניי שם של אשה. אחר כך שאלתי אותו: "האם לדוד שלך קוראים פלונית?" והוא השיב: "אה, גם פלונית דודתי כתבה לי הודעה". המשכתי לשאול אותו: "ומה לדודתך ולך להתכתב בשעה כזו?" והוא ענה: "עניין אישי".
ליבי החל דופק מהר ולחץ הדם שלי עלה כאשר הבנתי שיכול להיות שמתבשל משהו תחת אפי וריחו נודף. ביקשתי ממנו שיראה לי את תוכן השיחה, אך הוא סרב בתוקף והחזיק את המכשיר בידו. התחננתי והפצרתי בו שיראה לי את תוכן ההודעה, אך הוא אמר שאין שם דבר אלא משהו אישי שכתבה לו. ואז מיד התקשר אליה, שם אותה על רמקול ושאל אותה: "נכון שאת דודה שלי, כי אשתי אינה מבינה את פשר ההתכתבויות שלנו?", היא ענתה כן, צחקה וניתקה.
לאחר מכן ביקשתי שוב שיראה לי את תוכן ההודעה אם אין שם כלום, אך הוא מאן בתוקף ואמר שהוא מעדיף לצאת מהבית ולא להראות לי, ומלל משהו כמו "ניפגש ברבנות".
לפני שבעלי יצא הוא אמר לי: "טוב אני רק יראה לך את ההודעה", והיה כתוב משהו בסגנון "למה את ערה?" ואז היא ענתה שקשה לה להירדם. ראיתי שבעלי רשם לה שם חיבה ושיש עוד שיחות שלו איתה שהוא לא הראה לי.
מרוב כאב לא בכיתי אבל ליבי נדקר מהמילים הקשות, אמרתי לו: "כרצונך, קח את הדברים שלך ולך".
לפני כשלושה שבועות הוא הוריד את הזקן והפאות, וכבר אז הבנתי שמשהו מתבשל אצלו ואינו משתף אותי. הוא כבר לא מתפלל במנין מלבד בימי השבת, לפעמים הוא מחסיר תפילות ועוד דברים... לאחרונה הוא מתנהג אלי בקרירות ויכול להיות שמצא עניין באחרת ה' ישמור ויציל.
אביגיל.