אור ברסלב
אצבעותי למלחמה היום שאחרי › קריאה גלויה למפיקי ה'סרטים החרדיים'

אצבעותי למלחמה

היום שאחרי · קריאה גלויה למפיקי ה'סרטים החרדיים'

הבעיות שנגרמות מסרטים "כשרים"

לכבוד...

ראיתי עכשיו על לוח המודעות בעיר את הפרסום לסרט שהפקתם לאחרונה.

לא זכיתי לגדול בבית חרדי. רק בגיל 25 הכרתי את בוראי, כך שמצעירותי מכירה אני היטב את עולם הסרטים, המהווה את עיקרה של תרבות הבילוי החילונית.

כיום, כשאני ברוך ה', אם לבנים הלומדים בחיידרים ובישיבות, כואב לי כאב נורא, כואב עד דמעות, כשאני חושבת על הילדים הרתוקים לסרט במחשב.

הרי אחרי שילדים "זוכים" לחוויה ריגשית מענגת בצפייה בסרט – הנאה מיידית שלא דורשת מצידם שום מאמץ – מאיפה שיהיה להם כוח, חשק ורצון ללמוד ולהתאמץ בהבנת הגמרא?

איך אפשר להתרכז בלימוד כשמראות הסרט מליל אמש חולפות בראש?

נכון שילדים זקוקים לאיוורור וריענון על ידי משחקים – אך תכלית הריענון היא לשוב ביתר שאת ללמוד, ואילו הצפייה בסרט עושה את ההיפך הגמור!!

הצפייה בסרט היא חוויה נעימה וחזקה, שהצופה מזדהה עם הדמויות ועובר איתם ביחד את התהליך הקורה בסרט. אם הסרט מוצלח, אז גם אחרי סיום הצפייה בו, ממשיכים להרהר בו ולשחזר אותו, וכתוצאה מיכך נמשכים מאוד מאוד לראות סרטים נוספים...

ברוב המשפחות שלנו הצליחו להישמר, ועדיין לא נסחפו לתרבות זו של הסרטים.

האם אתם לא חוששים מלהיות 'פורצי גדר'?? הרי אתם אנשים חרדים, מאמינים בני מאמינים, ויודעים שכל אחד מגיע יומו אחרי מאה ועשרים שנה, וצריך לתת דין וחשבון לפני בית דין של מעלה, אז מילא – כל אחד ינסה להסתדר עם הקלקולים של עצמו – וינסה להצטדק איכשהו, אבל נזק רוחני בלתי הפיך של רבים, אלפים, מילדי וילדות ישראל צאן קדושים...

איך אתם יכולים לקחת את זה על עצמכם? במה תצדקו?? איך אתם לא פוחדים???

בכבוד רב. עילום שם.

תוכן העניינים

אצבעותי למלחמה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה