היום שאחרי · כנ"ל
לכבוד...
תופעת הסרטים בעבר הייתה נדירה מאוד, ובשנים האחרונות הולכת וצוברת תאוצה. והנה השנה עלית על כולנה ופרסמו על הסרטת שתי סרטים בתקופת החופש, כך שמתוך 12 פעילויות מרכזיות שפורסמו, 2 הינן עונה להגדרה המשוקצת – סרט!
אינני מחדש דבר! אך ידוע בוודאי לכבוד הרב, כמה נפשות שיקעה רישעה זו מטובי ילדינו, נשותינו, וגם אברכינו, שנסחפו הם ונשותיהם למדמנת הסרטים ללא יכולת יציאה מהתמכרות זו.
פרט לכך, עצם זה שהילדים יודעים שהערב אמא יוצאת לסרט. המושג הנורא הזה – "יוצאת לסרט" שורט שריטה רוחנית אי חינוכית בעליל בנפשם הרכה. ואינני יודע לצערי, אם ניתן לאחות אותה. מה נאמר לילד כזה שיגדל וירצה לראות סרטים "כשרים"/"מבוקרים"/"מצונזרים" אצל חבר? מדוע לו אסור מה שלאמא מותר, קרי, "לצאת לסרט"?!
אז הוא ביודעין או שלא ביודעין שלנו, יצפה אצל החבר ללא כל רגשות אשמה, האם נוכל לפקח עד היכן יתדרדר בצפיית הסרטים, שכידוע הם מאבי אבות הקלקול ומתכון בטוח להיות שבאבניק?
בתודה ובברכה. ירון כהן.