היום שאחרי · התינוק
לפני שלוש שנים, אחותי חלתה במחלה קשה. כל בני המשפחה קיבלו קבלות לרפואתה.
אני קיבלתי על עצמי לזרוק את הגלאקסי שהיה לי ולהשתמש רק בפלאפון כשר. אמנם בבית עדיין היה לי אינטרנט רגיל אבל חשבתי שגם אם יש לי אינטרנט בבית, אבל זה שנפטרתי מהגאלקסי ואני משתמשת בפלאפון כשר, זה יועיל לרפואת אחותי.
לצערי זה לא עזר ואחותי נפטרה.
לאחר תקופה, הייתי לקראת לידה. המנתח פונה אלי ואל בעלי ואומר לנו: "תראו, הלידה היא מאוד לא פשוטה, רוב רובם של הסיכויים שזה יעלה בחייו של התינוק. יש כאן סיבוך רציני... תחתמו כאן שאתם מסכימים למה שאמרתי ואין לנו כל אחריות!"
בעלי התקשר לרב שלו שהורה לו לחתום על המסמך בלית ברירה.
הכניסו אותי לחדר לידה והתכוננתי לבאות. נכנסו כמה מנתחים וכמה רופאים וביניהם מנהל המחלקה, הם הסתכלו בתיק הרפואי... התייעצו בניהם... דנו מה לעשות ואיך לעשות... הבנתי מכל הדיבורים וממבע פניהם שאין ברירה... אי אפשר שהתינוק ייצא חי.
דמעות ירדו על לחיי, בכיתי בשקט, כמה חיכיתי להחזיק סוף סוף את התינוק בזרועותיי.
אבל אז שמעתי קול פנימי שאומר לי: 'רגע, יש לך אינטרנט בבית ואת רוצה הצלחה בלידה??!! הרי ביקשת מכמה רבנים שיתפללו עבורך ויברכו אותך ללידה קלה ומהירה בלא שום נזק לא ליולדת ולא לוולד... אבל את, עצמך, מה עשית בנידון??'
בעודי בוכה, נדרתי להקב"ה ואמרתי לו: 'רבונו של עולם, אם הכל יהיה תקין, אני מבטיחה לך בנדר לזרוק את האינטרנט מהבית!!'.
מיד הרדימו אותי בהרדמה כללית. לאחר שהתעוררתי בחדר התאוששות, אני רואה את בעלי מולי מחייך... הוא מסתכל אלי מעודד ואומר לי: "הלידה עברה בצורה יוצאת מהכלל... יש לנו בן, בריא ושלם!!! ברוך ה'".
לפני שהשתחררתי, אמרה לי האחות "שלידה כזאת הייתה מעל הטבע! כי כל מי שמבין באיזה מצב היה העובר, יודע בוודאות גמורה שהתרחש לכם נס גדול!!!"
מיותר לציין שאיך שהגעתי הביתה זרקתי את האינטרנט מהבית כפי שהבטחתי.