אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן מא · ח)
ומ"ש במכתבו השני לסייעני. ממ"ש ברמב"ם פ"ג מה' ע"ז ה"ט העושה ע"ז לעצמו אע"פ שלא עשאה בידו ולא עבדה לוקה. ותמה בלח"מ כיון שעשאוה אחרים אמאי לוקה הא הו"ל לאו שאין בו מעשה. ותי' דמיירי שעשאוה בשליחותו. וקשה הא אין שליח לדב"ע דגם עמ"ש הרמב"ם ז"ל דאפי' עשה לו אחר חייב הקשה החינוך ז"ל במצוה כ"ז דנימא אשלד"ע ומנח"ח כתב דלאו מדין שליחות נגעו בזה. רק דזהו גופא אסרה תורה שלא יצווה לעשות. וכ"ז ניחא לענין הלאו שאסרה תורה שלא יעשה גם ע"י אחרים. משא"כ לענין מלקות דיחשב כאילו עשה בעצמו אכתי קשה והא אין שליח לדב"ע והו"ל לאו שאין בו מעשה. ולמאי שכתבתי לחדש דבכה"ג יש שליחות כיון דהעבירה בלא"ה על המשלח ניחא. ע"כ דברי ידידי:
ואף שבא לסייעני מ"מ אומר לו. כי דברי הלח"מ ז"ל אין לתרץ בזה דמבואר ברמב"ם שם דהעושה לזולתו ע"ז עובר משום לאו דאלהי מסכה וגו'. ועיי"ש במנח"ח דלפי"ז עובר משום שני לאווין בעושה לעצמו עיי"ש. וא"כ כיון דע"י השליחות דנחשב כאילו עשאה בעצמו נתוסף עלי' עוד לאו שוב ל"ש שליחות דהו"ל, שליח לדב"ע. וצ"ל בכונת הלח"מ דכיון דע"י דיבורו אתעביד מעשה חייב כמ"ש המנח"ח שם. ומ"ש בסוגיא דב"מ א"ש דשם לא נתוסף עלי' שום איסור ע"י השליחות לדעת הרמב"ם ז"ל דגם במקיף לעצמו אינו עובר רק על אחת וזה עובר בלא"ה דניקף הוא: ובזה הנני ידידו ב"מ דו"ש וטובו יחיאל מיכל ראבינאוויץ