אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן מא · ז)
ונראה לחדש בזה. דעד כאן לא אמרינן אין שליח לדבר עבירה. רק באופן דאם לא נאמר דין שליחות אז לא תהי' העבירה כלל אמשלח. כגון באומר לאשה אקפי לי קטן. או בכהן שאומר לישראל קדש לי אשה גרושה דאם אין שליחות אין כאן עבירה למשלח ולהכי לא אמרינן שלוחו כמותו שתהי' נחשב מעשה העבירה עלי' משא"כ באומר לאשה אקפי לי. דאף אם אין כאן שליחות. מ"מ עבר על לאו דניקף כמ"ש תוס' בב"מ שם. ועי' ברמב"ם פי"ב מהל' עכו"ם ה"א בהשגת הראב"ד ובכ"מ שם ובשו"ע סי' קפ"א סעיף ד' עיי"ש. ואין נ"מ לנו מהשליחות. רק אם נחשב שעבר על הלאו ע"י מעשה או לא והוא נ"מ רק לענין מלקות אבל לא לענין עצמות העבירה. דהעבירה עבר עכ"פ בכה"ג לא אמרינן אין שליח לדבר עבירה. דאין השליחות נוגע לעצם העבירה. ובודאי יש שליחות בזה לכו"ע. וא"כ ניחא דלא אמר הש"ס באומר לאשה אקפי לי. דלכו"ע חייב משלח. ובפרט אם נאמר דגם כשהקיף לעצמו אינו לוקה רק אחת א"ש מאד. ועוד ראי' מסוגיא זו להרמב"ם ז"ל דגם במקיף לעצמו אינו חייב אלא אחת וא"ש ועי' בנוב"י קמא אה"ע סי' ע"ה לענין אם המעשה בטל אם אומרין אשלד"ע יעוי"ש: