אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן מ · ד)
אמנם ראיתי דז"א. דאפי' אם נאמר דבהוזמו קודם גמ"ד בעלמא ליכא מלקות גם מל"ת ע"כ צ"ל דהוא משום דילפינן מחייבי גליות דג"כ המלקות מלא תענה, ומ"מ בעינן גמ"ד כמ"ש. א"כ זה שייך רק בהזמה אבל לא בהכחשה. דכל הלמודים בש"ס הוא דוקא בהזמה. אבל לא בהכחשה. והכחשה מהזמה ליכא למילף בודאי דהזמה חידוש הוא. וא"כ אכתי תקשה מנ"ל להש"ס להוכיח מר"א דילמא מיירי בקודם גמ"ד והוכחשו ובא הרוג ברגלי'. ועל הכחשה בודאי לוקין גם קודם גמ"ד. וע"כ צ"ל דאדרבה דהכריח הש"ס דר"א מיירי לאחר גמ"ד. דאי קודם גמ"ד מאי אריא הוכחשו אפי' הוזמו נמי. דס"ל להש"ס דמלא תענה לוקין בהוזמו גם קודם גמ"ד. וא"כ מדאמר הוכחשו בנפש. ע"כ דמיירי באחר גמ"ד. דאז אם הוזמו חייבין מיתה. וע"כ אמר שהוכחשו. ומוכיח הש"ס שפיר. וא"כ יהי' אדרבה ראי' מש"ס זה. דגם קודם גמ"ד לוקין העדים מלא תענה. וקצת י"ל דליכא לאוקמי הא דר"א בקודם גמ"ד דא"כ מאי קמ"ל. אבל בלאחר גמ"ד קמ"ל דהכחשה לאו תחלת הזמה. ודוחק: