אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן לט · יא)
ובעניי לא אדע מה זה מסתפק התומים ז"ל אם יש גונא שיהי' הורגין לרוצח אף דהנרצח עודנו חי. הלא הוא ש"ס ערוך בגיטין דמ"ג ע"א דבעי שם חצי עבד וחצי ב"ח יש לו קדושין או לא ומביא מברייתא המית מי שחצי עבד וחצי ב"ח נותן חצי קנס לרבו וחצי כופר ליורשי'. ואי אמרת קדושי' לאו קידושין יורשין מנא לי'. אמר רב אדא בר אהבה כשעשאו טריפה ומאי יורשי' נפשי'. אמר רבא שתי תשו' בדבר חדא דיורשי' קתני ועוד כופר הוא ואינו משתלם אלא לאחר מיתה. ועי' ברש"י שם. ובאב"מ בסי' ח' מביא בשם שיטה מקובצת בב"ק דעיקר הטעם דאינו משתלם כופר רק לאחר מיתה. הוא משום דכתיב השור יסקל וכמיתת הבעלים כך מיתת השור ורוצח אינו נהרג עד שימות הנרצח לגמרי עיי"ש הרי מוכרח מזה דאין ציור בעולם שיהי' הורגין לרוצח כ"ז שהנרצח חי. דאל"כ משכח"ל שפיר שישלם גם כופר מחיים ושפיר איכא לאוקמי מאי יורשי' נפשי'. וצע"ג: ואסיים בברכת השלום כנפשך ונפש בנך המפלל לד' בעד טוב שלומך כל הימים: יחיאל מיכל ראבינאוויץ [לעכאוויטש טו"ב כסליו תרס"ב]