אור ברסלב
אפיקי ים חלק א סימן לט › ו)

אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ

סימן לט · ו)

ה)

ועוד בה שלישי'. דנראה ברור דלא שייך בכאן כלל הא דפלגינן דיבורא בעדות הנרצח. דפלגינן דיבורא לא אמרינן רק בפלוני רבעני לרצוני. דגם אם מסלקינן העדות שעל עצמו ולא מהימנינן לי' ע"ז. יש כאן עדות שלמה על אותו פלוני שרבע לאיש ומחויב מיתה. דאין נ"מ לנו כלל את מי רבע. ולהכי פלגינן דיבורא ומהימנינן לי' על פלוני שרבע דהויא עדות בפני עצמה. ולא מהימנינן לי' אנפשי' שנרבע לרצונו ונעשה רשע. דאדם קרוב אצל עצמו ואין אדם משים עצמו רשע. ועי' תוס' סנהדרין (ד"ט ע"ב) וכתובות (די"ח, ע"ב) בד"ה ואין. ובר"ן כתובות שם. ובנוב"י מהדו"ק חאהע"ז סי' ע"ב והדברים עתיקים. וכן בפלוני בא על אשתי. דיש כאן שתי עדיות על פלוני ועל אשתו ואף דלא מהימנינן לי' על אשתו. יש כאן עדות שלמה על פלוני שבא על א"א. משא"כ בעדות הנרצח. כשמעיד ראובן בב"ד ששמעון הרגו. וראובן עדיין חי ואינו טריפה. א"כ לפי עדותו הדין דחובשין לשמעון אי מיית ראובן קטלינן לי' לשמעון ואי לא מיית ויקום והתהלך על משענתו ונקה שמעון רק שבחו יתן וכמבואר (בכתובות ל"ג ע"ב ובסנהדרין ע"ח ע"ב) נמצא דעדות ראובן איננה מבוארת עוד. ואין אנו יודעים עוד. אם על עסקי נפשות בא או על עסקי ממון. דאי מיית תהי' עדות רציחה. ואי לא מיית. תהי' רק עדות חבלה בעלמא. ועדות זו תלוי' במיתת ראובן וקשורה בה. דרק אז יתברר לנו משפטו ודינו של הרוצח או החובל. ואיך נאמר בזה דפלגינן דיבורא. ולא מהימן אנפשי'. ונאמן רק ששמעון הרג את איש ולא אותו ושוב אין משפטו של שמעון תלוי כלל במיתת ראובן המעיד. וזהו עדות אחרת לגמרי שלא העיד ראובן כלל דהלא אין אנו יודעים כלל מה שם העדות שלו. אם עדות רציחה או חבלה. ואם נאמר בזה דפלגינן דיבורא ולא מהימן אנפשי'. שוב אין שייך לומר דבמיתת ראובן יתברר משפטו של שמעון. וא"כ לא יתברר לעולם. ומה שם נקרא לה. וא"כ פשוט דלא שייך בכה"ג פלגינן דיבורא. ואין שייך לומר פלגינן דיבורא רק באופן דמעיד שהשקהו סם הממית בודאי לסוף יום או יומים ואמדוהו למיתה. ובאופן דלפי עדותו אין לחבוש לרוצח כלל רק דתכף קטלינן לי'. כיון דברור לנו שימות בודאי. ונמצא דאז הויא עדותו על הרוצח עדות שלמה שהרג נפש. ושוב אפ"ל בזה דפלגינן דיבורא. ומהימן לנו שהרג שמעון נפש. אבל לא אותו. ועי' בתומים ס"ק י"ב שמסתפק בזה אם בכה"ג ממיתין תכף להרוצח דדילמא איתרחיש ניסא וחי ויבואר בסמוך אי"ה. וגם דעתו נוטה שאין להמיתו תכף ורק נמתין עד שימות. וא"כ שוב לא שייך לומר דפלגינן דיבורא כמ"ש. ועי' בתומים בסי' ל"ד בס"ק כ"ג וכ"ו בפירושא דפלגינן דיבורא דתלי לה בשתי שי' הראשונים ז"ל יעוי"ש:

שו"מ בתומים סי' ל"ח סק"א הביא שם דברי הרדב"ז ז"ל שכ' גם בפלוני רבעני לאונסי דפלגינן דיבורא והוי כרבע לאחר ולכך כתב דבפלוני רצחני א"א לפלוג דיבורי' שהרי שור שחוט לפניך. עיי"ש שמפרש דברי' דלפי"ז צ"ל דגם ר"י ס"ל פלגינן דיבורא. וכתב עלי' דהוא נגד משמעות כל המחברים דבלאונסו לא פלגינן דיבורא כלל. וסברת הרדב"ז ז"ל דלא שייך פלגינן דיבורא בעדות הנרצח דהרי שור שחוט לפניך. ג"כ צריכה ביאור לענ"ד. ובעניי אינני מבין בלא"ה איך שייך בזה פלגינן דיבורא וכמ"ש בפנים מסבירות:

תוכן העניינים

אפיקי ים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה