אור ברסלב
אפיקי ים חלק א סימן לט › ב)

אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ

סימן לט · ב)

א)

קושי' זו מבוארת בדברי המרדכי בסנהדרין בפ' ז"ב סי' תרצ"ה וז"ל. מכאן דקדק רבי דקרובי הנרצח יכולין להעיד על הרוצח ואפילו הנרצח עצמו כ"ז שהוא חי ואינו טריפה יכול להעיד כדמשמע מפלוני רבעני לאונסי וכו' וסברא הוא דנאמנין להעיד כיון דכבר מת אחי' ולא נ"מ אלא ליורשים. וקשה ממס' מכות פ"ק דפריך הרוג יציל פי' דהוא קרוב ופסול להעיד ופוסל לשאר העדים שראו עמו ומשני כשהורגו מאחורי' משמע דהנרצח אינו יכול להעיד ומצאתי בתוס' רבינו משה שפי' ריב"א הרוג יציל לאו משום קורבה אלא משום שהוא טריפה פסול להעיד וכו' עכ"ל ודיני' דהמרדכי מובא בחו"מ סי' ל"ג סעיף ט"ז ברמ"א. עכ"פ מבואר בד' דמוכרח מהא דפלוני רבעני לאונסי. דאין על ההרוג פסול קורבה כלל כמו על הנרבע. וקשה באמת לשי' רש"י ז"ל דהרוג פסול מטעם קרוב. מפלוני רבעני לאונסי. ובפשוט הי' נראה לחלק בין הנושאים דהרוג מקרי נוגע בדבר וקרוב לעדות זו. כי יחם לבבו לנקום נקמתו מן הרוצח. כאשר באמת הקשה הרדב"ז ז"ל בסי' רל"א דאיך יתכן להכשיר קרובי הנרצח דהם הם גואלי הדם החפצים לנקום בו נקמתם יעוי"ש. אבל בנרבע אפ"ל דלא שייך בי' כ"כ תאות נקם בהריגה על שרבעו לאונסו. ולא מקרי כ"כ נוגע בדבר דנפסלנו משו"ז. ולהכי מכשרינן לי'. וכן מסתבר לכאורה:

אמנם כד דייקינן שפיר נראה שז"א. דעיקר דיני' דהמרדכי תלוי בזה. אם הא דפסלינן נוגע בכ"מ. אם הוא דוקא בשיש לו להעד נגיעת ממון או דגם שאר נגיעה פוסלת. ומבואר הדבר במהרי"ט חו"מ סי' פ' שהאריך בזה. והביא ראי' מהא דאמר רבא בסנהדרין ד"י ע"א פלוני בא על אשתי הוא ואחר מצטרפין להורגו אבל לא להרגה דאדם קרוב אצל אשתו ולא פסלינן לי' לגבי נואף אע"ג דאנן סהדי שהוא שונאו שנאת נפש דכתי' כי קנאה חמת גבר וגו' ותו אמרו פלוני רבעני לאונסי הוא ואחר מצטרפין להורגו אע"ג דאין לך נגיעה גדולה מזו שהרי רודף הוא וניתן להצילו בנפשו. וע"כ דכל דליכא נגיעת ממון אע"ג דזכותו הוא כשר להעיד. וכתב עוד דזהו טעמי' ונימוקו של רבינו יואל ז"ל במרדכי דקרובי נרצח כשרין להעיד על הרוצח ואפי' הוא עצמו כ"ז שאינו טריפה יכול להעיד וקשה מדאמרינן בפ' אחד דיני ממונות. מחזירין לזכות ואין מחזירין לזכות שהיא חובה ופרכינן חובתי' דמאן חובתי' דגואל הדם. ופרש"י ז"ל שקשה בעיני' שזה ניצול. ואי חשבינן זכותו של רוצח חובה אצל גואל הדם אמאי מכשרינן לי' לעדות הא נוגע בעדות הוא. אלא ע"כ דכיון דנגיעת ממון ליכא אע"ג דזכותו הוא כשר להעיד יעוי"ש. וא"כ אם נימא בדעת רש"י ז"ל דס"ל דהנרצח מקרי נוגע לעדות אע"ג דלית לי' הנאת ממון מ"מ מקרי נוגע. וקרוב הוא לעדות זו. ועי' בסי' ל"ז בקצוה"ח ס"ק ט' יעוי"ש. א"כ גם נרבע מן הדין יהי' פסול לעדות רובע. דגם הוא נוגע עכ"פ שיהרג הרובע וכמ"ש מהרי"ט ז"ל. ומי יהיב לן סכינא חריפא לחלק בין הדבקים. לחלק בין הנגיעות ולומר דנרבע לאו נוגע כלל. ועוד דמוכח ממהרי"ט ז"ל שם דרוצה להשוות גם דעת רש"י ז"ל לדעת זו של רבינו יואל ז"ל בעיקר דיני' דבעינן דוקא נגיעת ממון. וצ"ע באמת לישב שי' רש"י ז"ל:

תוכן העניינים

אפיקי ים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה