אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן לז · ב)
והנה בעיקר הדבר אי שייך זירוז במל"ת. אפשר לומר דאין כאן מחלוקת כלל בין הפוסקים ז"ל. ומודו בזה גם תוס' ז"ל ובפרט דהרשב"א ז"ל כ"כ בשבועות בשם הירושלמי. וכ"ה בתוספתא רפ"ב. ומ"ש תוס' בשבועות (דכ"ז ע"א) לחלק לריב"ב בין מ"ע למל"ת. היינו משום דתוס' ז"ל באותו דבור ע"כ ס"ל כסברת הרז"ה ז"ל והר"ן ז"ל נדרים ד"ח דבלקיים מ"ע ל"ש אין איסור חל על איסור כמ"ש שם בהדיא. ולזה כתבו לריב"ב דיליף מקרא דנשבעתי. אין הכרח רק בלקיים מ"ע דס"ל קרא דנשבעתי לשבועה גמורה ולא לזירוז. אבל לקיים מל"ת דשייך בזה אאחע"א. אין ראי' מקרא דנשבעתי וס' תו"ח אינו בידי לעי' במש"ש אכן מה שהכריח כת"ה דמדאיכא זירוז בל"ת. ע"כ דחלה שבועה לאיסור עכ"פ. דאל"כ מאי זירוז איכא. לא ידעתי מה יענה ביום שידובר בשי' הרמב"ן ז"ל במלחמות ספ"ג דשבועות שכתב בהדיא דגם לאו ליכא גם בנשבע לקיים מ"ע משום דממעטינן לה מלא יחל דברו אבל אתה מיחל לחפצי שמים דחפצי שמים אינן כלל בלאו לא לקיים ולא לבטל. וכתב בהדיא דאינו אלא זירוז בעלמא דלא הוי שבועה לבטלה וכלשון זה כתב גם הרא"ש ז"ל בפי' לנדרים. ומ"ש בקצוה"ח סי' ע"ג דגם להרמב"ן ז"ל ע"כ דאיסור איכא. וג"כ מיסוד זה דאל"כ מאי זירוז איכא. כבר הקשיתי עלי' במק"א דכל דברי' תמוהין שם: