אור ברסלב
אפיקי ים חלק א סימן לו › ג)

אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ

סימן לו · ג)

ב)

ושיטת התוס' ז"ל. אף שכתבתי לעיל בפשיטות דנראה דשיטתם כשיטת הר"ן והרז"ה ז"ל דמלקות איכא בנשבע לקיים מ"ע. התבוננתי בזה וראיתי דמדבריהם בשבועות דכ"ז אין הכרח כ"כ. ולעומת זה מבואר להדיא ההיפך בדבריהם ז"ל (בנדרים ד"ח ע') שכתבו ובפי' הר"ח פירש הא דפריך מושבע ועומד מה"ס היינו כלומר אם בא להשמיענו שמותר לישבע לקיים מצוה ולא חיישינן שמא יעבור על שבועתו ולא יקיים אי נמי לא מקיים לא עבר על שבועתו דמושבע ועומד מה"ס ואין שבועה חלה על שבועה ומשני הא קמ"ל דשרי לזרוזי נפשי' ולא מיתסר משום הוצאת ש"ש לבטלה עכ"ל. הרי מבואר בדבריהם דנשבע לקיים מצוה אין שבועה חלה כלל ואף אם לא יקיים לא עבר על שבועתו. והוא כשיטת הרמב"ן ז"ל בדיני' ולא מטעמי' דלהרמב"ן הוא ממועט מקרא דל"י דברו. והתוס' כתבו הטעם דאין שבועה חלה על שבועה. ועי' בתוס' שבועות דכ"ג ע"ב בד"ה דמוקי. שכתבו להוכיח דאין איסור לאו חייל על איסור עשה מהא דפריך הש"ס בדכ"ה ע"א שם אילימא מתנה לעני מושבע ועומד מה"ס הוא דכתיב נתן תתן לו. ומזה הוכיח הגאון רעק"א ז"ל בתשו' הנ"ל דשיטתם היא דגם בלקיים מ"ע שייך אין איסור חל על איסור. ורק דריב"ב יליף מקרא דנשבעתי ואקיימה דבמ"ע חלה שבועה ולא בעי גם לאו והן. ורבנן דידי' כיון דס"ל דבעינן איתא בלאו והן. וא"כ תו ליכא למימר דקרא דנשבעתי לשבועה גמורה אתי. ע"כ דהוא רק לזרוזי בעלמא. וממילא קיימא הסברא דאין איסור חל על איסור גם בלקיים מ"ע עיי"ש. וזכינו עכ"פ דגם שיטת התוס' ז"ל כהרמב"ן ז"ל רק דמחולקים בטעמא דמילתא. וכן ראיתי לרבינו המאירי ז"ל בחידושי' לנדרים ד"ח כתב בהדיא שאם נשבע לקיים מ"ע אין שבועת בטוי חלה עלי' כלל. וכ"ז כשי' הרמב"ן ז"ל בעיקר דיני'. ועי' בגליון הש"ס בנדרים שם בדברי הר"ן ז"ל שכתב דנשבע לקיים מ"ע שבועה חלה למלקות. וציין הגרע"א ז"ל בשם הרמב"ן ז"ל בפ' מטות שכתב דאפי' נשבע לקיים מ"ע אין שבועה חלה עלי' כלל לא לקרבן ולא למלקות ולפלא שלא הביא דברי המלחמות הנ"ל:

תוכן העניינים

אפיקי ים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה