אור ברסלב
אפיקי ים חלק א סימן לה › ג)

אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ

סימן לה · ג)

ב)

ואשר האריך כת"ה לפלפל במה שנסתפקתי לענין נדרים שחלין לבטל מצוה. איך הדין לענין מצות פקוח נפש. דאלימא מכל מצוות שבתורה. אולי לא מרבינן מקרא דלד' דיחול הנדר לבטל מצוה זו ומראש כתב לסייעני מהא דתניא בתענית (דף י"ב ע"א) יחיד שקיבל עלי' תענית כל השנה כולה ופגעו בו יו"ט הכתובים במגילת תענית אם נדרו קודם לגזירתנו תדחה גזירתנו מפני נדרו ואם גזירתנו קדמה לנדרו ידחה נדרו מפני גזירתנו. והקשו הראשונים ז"ל הא תנן בנדרים (ס"ו ע"א) דפותחין בשבתות ויו"ט מבואר דהנדר דוחה גם שבת ויו"ט. ותי' הר"ן שם והרא"ש בפ"ט דנדרים (סי' ה') בשם יש מפרשים דאע"ג דנדרים חלים ע"ד מצוה מ"מ בימים אלו של דבריהם עשו בהם חיזוק יותר משל תורה. ונ"פ דהכוונה שם דאם גזירתנו קודמת לנדרו אז אין הנדר חל כלל לגבי ימים אלו. דא"ל דהכוונה שהנדר חל רק דאלים מצוה דדבריהם ומתירים לו לבטל נדרו. דעשאו חיזוק לדבריהם יותר מש"ת. דא"כ נמצא בכה"ג מתנים לעקור דבר מה"ת בקום ועשה. וע"כ דהאלימו מצוותן כ"כ שלא יחול הנדר ואף שנתרבה מלד' שנדר חל ע"ד מצוה מ"מ במצוה חמורה כזו לא אתרבי ואין חל הנדר כלל ממילא ואין כאן עקירה. ולפי"ז נראה דגם במקום פקו"נ לא גרע עכ"פ ממצות חכמים אף שעשו חיזוק יותר משל תורה מ"מ בוודאי לא אלים יותר מצוותן ממצות פקו"נ שהיא המצוה היותר גדולה וכמו כן לא חל הנדר במקום פקו"נ ולא נתרבי בכה"ג מלד':

והנה אף כי בא לסייעני בזה. מ"מ לדעתי אינו שייכות לנ"ד. כיון דכל עיקר דאלמוה לדבריהם הוא רק לענין זה שלא יכול הנדר לבטלן ולא דאלמוה לדבריהם וממילא בטיל הנדר דהוי מצוה חמורה. דלא משמע לומר כן. וגם בעיקר הסברא אני חוכך לומר. דאף אם לא חל הנדר מעיקרו מ"מ מקרי עקירה בקום ועשה לשל תורה כיון דאסר עלי' בקונם. ואנן מתירין לו לאכול ואמרינן דלא חל נדרו. וע"כ צ"ל כמ"ש הב"י באו"ח סי' תי"ח ובכ"מ פ"ג מנדרים ה"ט דאף דהדין דאין כח ביד חכמים לעקור דבר מה"ת בקום ועשה מ"מ אין נדרים חלים על חנוכה ופורים משום דאמרינן התם דבמגדר מילתא מצו עקרי מידי דאורייתא אפי' בקו"ע וכמו שהביא גם כת"ה. וא"כ שוב אין ראיה כלל לנ"ד:

תוכן העניינים

אפיקי ים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה