אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן לד · יג)
ועדיין יש לנו מקום עיון בזה בש"ס דכריתות (דכ"ג ע"ב) דקאמר הש"ס שם דאפי' מאן דלית לי' בעלמא איסור חל על איסור כגון ר"ש, מ"מ בקדשים מודה. דגלי בהו קרא דאחע"א מקרא דכל חלב לד' דבא לרבות אימורי קדשים קלים למעילה וקאתי איסור מעילה וחייל אאיסור חלב. וקשה דילמא קרא קאי באופן מעילה שהוא ע"י שינוי רשות והוצאה מהקדש ואין שייכות בזה כלל לאחע"א דלאו משם איסור אכילה הוא. וא"ל דא"כ קרא ל"ל דז"א דהלא בלא"ה איצטריך לרבויי האימורין מקדשים קלים למעילה דיהי' בכלל קדשי ד' אף דאין בהם מעילה בחייהן כמבואר בחולין (דקי"ז ע"א) וברש"י שם עיי"ש. א"כ קשה דמנלן דקרא גלי לן דאיסור חל על איסור בקדשים. דילמא רק למעילה שבאה ע"י שינוי רשות בא. אמנם שוב מצאתי בס' ערוך לנר על מס' כריתות בדכ"ג ע"ב שהקשה בלא"ה מנלן דקרא אתי לגלות דאיסור חע"א דילמא קאי קרא בנהנה בלא אכילה ובזה בודאי חייב במעילה אף אם אין איסור חע"א. כיון דחלב לא אסרה תורה רק באכילה. וזה בודאי קשה גם בלא דברינו דלעיל. ומהכרח הקושי' צ"ל כיון דגלי קרא דאימורין הוו בכלל קרא דכי תמעול מעל מקדשי ד' א"כ ממילא אתרבו לכל דיני ופרטי מעילה וכן ראיתי להאחרונים על קושי' הערוך לנר. וא"ש: