אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן לד · ו)
ובעניי לא אוכל לירד לסוף דעתו הגדולה של הגאון ז"ל בזה דהנה פשוט הדבר דאף דלריש לקיש בהקדיש בהמה אין על החלב איסור מוקדשין. מ"מ זהו דוקא לענין איסור וחיוב מעילה דלא יהי' על החלב משום דאין איסור חל על איסור. אבל פשוט דגם על החלב חייל עצם ההקדש. דאטו משום דאסור באכילה אין בידו שוב להקדישו לקרבן ביחד עם כל הבשר וכיון דחייל ההקדש על כל הבשר והחלב משום דבורו. תו אין מקום בכאן דנימא פשטה קדושה בכולה דלא הי' כלל שיור בהקדש זה. ואיך שייך לדון בזה כולל על החלב מצד דפשטה קדושה בכולה ולומר דנוקים למתני' כגון שלא הקדיש רק הבשר ולא החלב ובזה שפיר פשטה קדושה בכולה גם על החלב מאלי' ושייך שפיר כולל זהו דוחק גדול. וגם הגאון ז"ל לא כיון לזה. סוף דבר דברי האבני מילואים צריכים תלמוד:
ודע כי יש לי בכאן מקום עיון חדש. הנה במעילה (די"ח ע"ב) ובתוס' שם מבואר דביסוד דין המעילה איכא תרי גווני. חדא באינו מכווין להוציא החפץ מרשות הקדש ורק נהנה ממנו בלא שינוי רשות. ובזה יש חילוק במתניתין שם בין נהנה מדבר שיש בו פגם לנהנה מדבר שאין בו פגם. דבדבר שיש בו פגם לא מעל עד שיהנה שוה פרוטה ויפגום בשוה פרוטה. ובדבר שאין בו פגם מעל בהנאה לחוד. ועוד יש דין במעילה שהוא בלא הנאה רק בשינוי רשות שמוציא מרשות הקדש ומכניס לרשות הדיוט כגון מכירה או נתינה או שאלה ומיד שנשתנה לרשות הדיוט דהיינו שעשה בה ההדיוט מעשה שחשוב זכי' וקנין מהדיוט להדיוט אע"פ שלא נהנה מעל. עיי"ש שמבואר הדבר בתוס' ד"ה ואומר. ועי' בקידושין דנ"ה ע"א בתוס' ד"ה אין מועל אחר מועל. ג"כ מבואר שם יסוד זה. ועי' במל"מ פרק ו' מהלכות מעילה הלכה ד'. ועי' בשעה"מ פ"ו ה"ה שם. וא"כ כיון דאיכא חיובא דמעילה על שינוי רשות לחוד אף בלא הנאה ורק מכוין להוציא מרשות הקדש לחוד ועושה קנין וזכי' אשר כמוהו בהדיוט קונה מעל. א"כ במעילה כזו בודאי אין מקום שנאמר דחיוב מעילה זה אינו חל על איסור אחר הקודם לו כגון על חלב. דאין ענין זה לזה כלל. דזהו איסור אכילה וזהו איסור הוצאה ושינוי רשות ומאי שייכות בכאן לאיסור חל על איסור: