אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן לג · ד)
עכ"פ מדברי כלם נלמד דגזרת הכתוב דלד' הוא מלבד על עיקר חלות הנדר דאי לאו קרא לא הי' עיקר הנדר חל כמו בשבועה. ורק עוד חדשה לנו התורה דהנדר בעצמותו אלים לבטל המצוה דאף דשורת הדין דגם כשחל הנדר יבוא עשה וידחה ל"ת ועשה כה"ג דישנן בשאלה. מ"מ גזרת הכתוב גם בזה דהמצוה תבטל באמת ע"י הנדר. ועי' בשאג"א ז"ל סי' ס"א שכתב דגם בשבועה היכא דחלה לבטל מצוה כגון ע"י כולל. ג"כ לא אמרינן דאתי עשה ודחי ל"ת ועשה משום דישנן בשאלה. דכיון דהשבועה חלה בכה"ג. שוב הוי בכלל גזרת הכתוב דלד' דקאי נמי על שבועה היכא דחלה והוי גזה"כ דלא דחי לל"ת ועשה דשבועה עיי"ש. ואחרי כל אלה הייתי דן לכאורה דגם בתר דגלי לן קרא דלד' דנדר חל לבטל מצוה תמיד מ"מ מצוה דפקוח נפש שאני כיון דע"כ לא תהי' מצוה זו בכלל קרא דלד' לענין זה דנימא דהנדר באמת אלים לבטלה. ובודאי לא נימא דהוא בלא יחל נדרו ולבטל מצוה דהפקוח נפש, דאלימא מצוה זו נגד כל המצוות שבתורה. וחי בהם ולא שימות בהם. א"כ כיון דבודאי לא הוי בכלל הקרא דלד' לענין זה אפשר לומר דגם על עיקר חלות הנדר לא הויא בכלל הקרא. ואינו חל קונם מעיקרו לבטל, מצוה דפקוח נפש דגזה"כ לא הוי רק במצוה כזו דאם באמת יחול נדרו תבטל המצוה. בזה גילה לן הקרא דאלים הנדר לבטלה. אבל במצוה דפקוח נפש דחלוקה מכל מצוות שבתורה לענין זה. דלא נוכל לומר דתבטל באמת ע"י הנדר. אפ"ל דלגבה לא יחול הנדר כלל. דבכה"ג לא קאי קרא לומר דיחול גם לחצאין. זהו חילא דידי להסתפק בזה: