אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן כט · יא)
ועוד נראה בזה בדרך יותר פשוטה להמבואר בתוס' שבועות (דכ"ד ע"ב) ד"ה מגו. לענין הא דמתיב שם רבא למאן דאית לי' כולל באיסור הבא ע"י עצמו ממתני' דכריתות יש אוכל אכילה אחת וחייב עלי' ארבע חטאות ואשם אחד ואלו הן וכו' ואם איתא משכחת לה חמש כגון שאמר שבועה שלא אוכל תמרים וחלב מגו דחיילא אתמרים חיילא נמי אחלב וכ' בתוס' וז"ל אע"ג דמאן דאית לי' איסור כולל מודה הוא דעל חמור לא חייל כדמפרש ר"ת בפד"א גבי העברה ללאו יצאתה מ"מ חיילא שבועה אאיסור חלב דקיל הואיל והותר מכללו כדאמרינן בסוף גה"נ התורה אמרה יבוא איסור נבילה ויחול אאיסור חלב עכ"ל. הרי מפורש יוצא מד' התוס' ז"ל דלא מהני כולל לחול אאיסור חמור א"כ בנשבע שלא אוכל סתם ז"י אף דמדין כולל נאמר בזה דחלה שבועה גם אכל דברים האסורים אבל מ"מ לא יחול רק אאיסורים דקילי מאיסור שבועה ולא אאיסורים דחמירי משבועה. ואף דמבואר שם בש"ס דחלה שבועה בכולל אאיסור פגול ונותר וחלב דכל אלה שנוין במשנה דכריתות שם ואפ"ה פריך דליתני גם איסור שבועה. ואף דכל אלה איסורים חמורים שבתורה דאסורים בהנאה וענוש כרת ואפ"ה קים לי' דחייל עלייהו איסור שבועה י"ל דכוונת רבא דמותיב ממתני' היינו דמשכחת לה בנשבע על החלב קודם שהקדיש הבהמה ולא הי' עוד עלי' איסור מוקדשין ופגול ונותר ולזה א"ש דגם התוס' ז"ל לא חתרו רק למצוא קולא בחלב שיחול עלי' שבועה ולא אשארי איסורים השנוין שם במשנה ופשוט הוא דיש כמה איסורים בתורה האסורים בהנאה וכן אלו שבכרת ומיתה בידי שמים דודאי חמירי מאיסור שבועה דלא מצינו בשום דוכתא דאיסור שבועה הוא איסור החמור מכל איסורי מאכלות שבתורה. וא"כ כיון דגם דיינינן כולל מ"מ איכא הרבה איסורים בתורה דודאי חמירי מאיסור דשבועה ולא מהני דין כולל שיחול עליהם איסור שבועה. נמצא דאכתי שבועתו שנשבע שלא יאכל ז"י הויא שבועה שאפשר לעמוד בה דכשיסתכן יאכלם ולמאי שפי' לעיל דדבר שאפשר לעמוד בו במציאות ורק מצד הדין אי אפשר לעמוד, בו חיילא שבועה. א"כ פשוט דחיילא בזה שבועה דאפשר הדבר להתקיים במציאות ויאכל האסורים שלא חלה עליהם שבועה גם קודם שיסתכן, ועי' בנוב"י מהדו"ת סי' קי"ז באו"ח. לפי"ז אפשר לומר דה"ט בירושלמי דקאמר דחלה שבועה בשלא אוכל ז"י דהוי שפיר דבר שאפשר לעמוד בו. וטעמי' דהרמב"ם והר"ן ז"ל כמ"ש מקודם דס"ל דאף היכא דאין איסור חל אאיסור מ"מ איכא תרי איסורי לקוברו בין רשעים גמורים. נמצא דגם על האיסורין החמורין דלא חלה שבועה מדין כולל היינו דוקא למלקות ולקרבן אבל איסור שבועה איכא גם עליהם וממילא הוי דבר שא"א לעמוד בו ונשבע להמית עצמו. וא"ש: