אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן כח · טו)
והנראה בזה דהא דכתבו הראשונים ז"ל דאינה חלה שבועה בכולל לבטל מצוה בידים משום דאין אומרין לאדם עמוד וחטא בידים כדי לקיים שבועתך. ע"כ מטעם נשבע לבטל את המצוה אתו עלה ולא מטעם דדבר שא"א לעמוד בו מקרי. דכן משמע מסתימת כל הראשונים ז"ל. ומאי דהקשינו לעיל מהא דחזינן דחלה שבועה בכולל לבטל מצוה בשב וא"ת וחזינן דמצד המיעוט דלהרע או להטיב עכ"פ חלה בכולל. וא"כ מ"ט לא חלה בכולל לבטל מצוה בקום ועשה. בע"כ צריך לחלק ולומר דכן מסתברא להו לרבותינו הראשונים ז"ל דהא דחדית לן בש"ס ירושלמי דמהני כולל בנשבע לבטל מצוה אינו רק בלבטל בשב ואל תעשה ולא בבא לבטל בקום ועשה דאין לך בו אלא חידושו. ויש עוד להסביר הדברים ולתת בזה טעם לשבח. דכולל לא מהני רק באופן דנוכל לומר דתחול שבועה עלי' ויהי' מחויב ומוכרח לקיימה בפועל כגון נשבע שלא אוכל מצה דכיון שחלה שבועה בכולל ממילא אסור לו לאכול מצה גם בפסח ומקיים השבועה בפועל. ושייך שפיר כולל בזה דמגו דחלה שבועה אמצה דכל השנה חלה נמי אמצה דפסח. משא"כ בנשבע לבטל מצוה בידים כגון נשבע לאכול נבילות ושחוטות דאף דנדון בזה דין כולל לומר דחלה שבועתו לגמרי גם אנבילות מ"מ לא יהי' מחויב לקיים שבועתו בפועל ולאכול נבילות דאין אומרים לו לאדם עמוד וחטא בידים כדי לקיים שבועתך. ואדרבה אסור לו לקיימה בפועל. ולא תחול השבועה עלי' רק בכח ולא בפועל דצריך למתשל עלה. וממילא לא שייך לדון בזה כולל דמגו דחלה אשחוטות תחול אנבילות דסוף סוף לא תחול אנבילות כמו השחוטות דיהי' חיובא עלי' לקיים שבועתו. ולהכי לא דיינינן בזה כולל כלל. וא"ש: