אור ברסלב
אפיקי ים חלק א סימן כח › א)

אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ

סימן כח · א)

סימן כח

שבועות דף כ"ה ע"א אמר רבי יוחנן שבועה שלא אישן ג' ימים מלקין אותו וישן לאלתר. ופירש"י ז"ל דמלקין אותו משום שבועת שוא דדבר שאי אפשר הוא ומשנשבע יצתה לשקר. ובסוכה דף נ"ג ע"א ברש"י ד"ה מלקין אותו עוד הוסיף מלים בזה דהוי כנשבע על העמוד של אבן שהוא של זהב שאף זה נשבע על דבר שא"א עכ"ד ז"ל. וכתב הר"ן ז"ל בסוגיין וזה לשונו. מבעיא לי האומר שבועה שלא אטעום כלום חודש ימים מהו דינו. אם נדמהו לשבועה שלא אישן ג' ימים ונימא שיאכל לאלתר שזה ג"כ אי אפשר לו לעמוד בשבועתו או לא. אלא יעמוד בשבועתו עד שיסתכן ואחר יאכל, ונ"ל דלא דמי לשלא אישן ג"י דהתם היינו טעמא דישן לאלתר מפני שהוא דבר שאי אפשר דבעל כרחו ישן בתוך ג'. והלכך לא חיילא שבועה עלי' כלל. אבל זה יכול לעמוד בשבועתו. מאי אמרת שימות. לכשיסתכן תדחה שבועתו מפני סכנת נפשות מ"מ לא יאכל אלא שיעור שיהא יכול לעמוד עלי'. אלא שראיתי להרמב"ם ז"ל שכתב בפ"א מהל' שבועות ששבועת שוא היא כגון שנשבע שלא יישן שלשה ימים לילה ויום רצופים ושלא יטעום כלום ז' ימים רצופין. וכ"כ בפ"ה שמלקין אותו משום שבועת שוא ויישן או יאכל בכל עת שירצה. וזה מן התימה שאין לדמותם כמו שכתבתי. אבל נ"ל שהדין דין אמת ולאו מטעמי' אלא משום דהו"ל נשבע לעבור על דברי תורה שנשבע להמית את עצמו. הלכך הויא לה שבועת שוא דאע"ג דהנשבע לחבל בעצמו חיילא עלי' שבועה משום דלא אתי אלא מדרשא כמ"ש בחידושי. אפ"ה נשבע להמית את עצמו נשבע הוא לעבור על דברי תורה ממש דמקרא מלא דבר הכתוב ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש וכדאמרינן עלה בפ' החובל דצ"א ע"ב ודלמא קטלא שאני. א"נ מהשמר לך ושמור נפשך מאד כדאמרינן במקלל עצמו לקמן בפ' שבועת העדות דל"ו ע"א הלכך מלקין אותו ואוכל לאלתר ע"כ לשונו ז"ל:

תוכן העניינים

אפיקי ים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה